Ha- Meʾasef · 1809-01-01 · (1809) אייר תקסט · p. [Seite 31]

נ רלט ] במרים אשר חדש כמעשה בראשית י יש אשר אמרו: שגה האיש בחכמת המבע / דרכה נסתרה ממנו / על נן דבר ליה טניס " אל בופאן ואל באנעט ואל סאר חכמי המבע ואל אשר הביאו בספריהם לא הניע ״ והוא אמר : גס אד התבוננתי t מהלך הטבע ודרך צאת נחזתיה אל הפועל 5 ועל דברת נר אדס לא אחוש / מכן ניקאמעבוה ער לוי$אל.ע, פלס מחומר קורצו כמוני / רוח היא באנוש / זה' האיר עיר בתורתו והנה כל איש אשר ידע את נפש הנכבד הזה / וירא לכתו שכתז וקומו וכן לרעו מקרוב ומרחוק / יענה גז צדקתו / כי בלבב שלס ולא בנפש תדה ירא ואהב את ה, ותורתו / על נן בהקק רעיונותיו יתד / ויעלוהו עשתנזתיו בלכת אש השמימה / ויהי כאשר חזק עליו נח דמיונו / אז יגונב מליצות בשגטת / יגיד עצומות —־ והאמין בה' ני מידו נתנו לו ♦ — מנעוריו לא פנה ביחזד אל אחת מחכמות העמים / גי אם בתורת ה‘ לגדה / ובמליצות ל״הק היה חפצו / ואליה שם לבו ועירו כל הימים " וגס ני הגדיל ויקרא בלשונות העמיס ובספריהם / לא ללמוד ולגלות נסתרות עשה זאת / אך אמד להציל את נפשו מן הננולה ולהתענג את הימים ני ארכו לו * לכל החכמות אשר קרא בספרי העמיס אמר שהמה רהב עמל ואון ושעי כזב / אך כתורתנו לנד בחרה נפשו / נאמרו : היא אס כל החכמות כלהן על כן ידיו לא היו אסורות נאשר״חקר באחד המקומות בהדך במעשה בראשית / נמו בחקות השמיס והארץ בהבראס / בשטף מי החבול וכדומה / וכאשר הנחהו דרנו אל אחת מחכמות המבע / לא שאל את פי רבבות החכמים אשר היו מלפניו / אמנם נחר לו לכדו את הדרך הישר בעירו t ויתהלך בה לארכה ולרחבה , רעש לעירו את הבריאה * — כשנת תקליח נשר החכס ר׳ משה בץ׳ מנחם דל נקהל עדת ישראל להוציא לאורה חמשת חומשי תורה עס קרגוס אשכנזי שלו / ועס באוד ותקון סופיים / וכן עשה * נספר בראשית ושמות החזיק על ידו המדקדק הנודע לשם ולתפארת