Ha- Meʾasef · 1809-01-01 · (1809) אייר תקסט · p. [Seite 24]

נ רלב) כני האדמה / וגס המעטים הנשארים האלה / מהם לא נתמ זכרונו על לכם בימים ההם / ולא השגיחו על קורותיו הקדומים / ני לא ידעו הארז הגזול אשר יפלה דצנזת מענף רך וקטן / ומהם לא התעדנו במשפחתו הרמה / לדעת ממנה מולדות איש וניתו ״ אך כלס ידעו ויודיעו / גי מנעוריו הלך נדרך טוניס , והיה נוח לשמים ונוח לכריות t ונמעלליו יתנכר נער כי זך דשר יהיו מעשיו נאחרית הימים " נימי נחהתז שמש המנוח הנכבד הזה נמה ישינות ישראל והנמיס ותורני ומנו הגדולים / מעוין לא פנה אל רהניס ושטי כזב / ואף ני בנעוריו תמיד היה לו די מחסורו אשר יחסר לו / ני החזיקו אביו באשר השיגה ידו המלאה כל טוב / בכל זאת לא רמו עיניו ולא גבה לנו ללכת בארחזת כמהנחוריס מנר קציני עס / השבעים ודשנים והא.־הב*ס בימי כלומס המשתה והתענוגים והשחוק וליצנות / ולבנו הזך לא כן ידמה / אך מנעוריו שם חפצו ומגמתו / ללמוד תורה והכמה ולאסוף בינה ודעת ״ קרא הרנה ושנה הרגה / וניתר נשברי מחוקקי דתנו גס למד וידע לשונות חמשת עמים!)/ וידיו רב לו בשאר ידיעות וחכמות / דרוש דרש בצמחי מדינה ומדינה / מעשה עבודתם / תחבולות חכמתם / ננל מלאכת מחשבת / והבין והשכיל במעשה המסחור גס אל צורת הארץ y בימים ומחלים / ואל הפריס והעמקים נשא את עיניו " אמנם בכל אלה רבים היו הנצביס אצלו והיו כמוהו / ויש מהם אשר שגגו ממנו " אכן המעלה אפר עלה עליה כמעט גבוה מכל העם / והיה למופת בקרב ישראל / היא עזוז מראותיו כמליצה ונשיר העבריה * מעת נסתם חזון הנביאים / ופסו דוברי צחות / ועל ערבים נתלו כמרי משוררי קלס משוררי אלוה! היתה לשון כגר המסולאה הולכת הלוך ודלה / התקדרו כני המליצה הנשגבה / נשחת הדרה תארה דפיה y מהתערנותה בשפתי עמים!) עברית. אשכנזית., צרפעי״ג, דעני* דהוללאכדירב *