Ha- Meʾasef · 1809-01-01 · (1809) אייר תקסט · p. [Seite 23]

3 רלא ] כסמים יקרים / נטף ושחלת / מור ולמגה / אף ני אש אכלתם ואינימו / עוד תעל קטרחס ריח ניחוח/ עודנו ישמחו אלהיס ואנשים 5 כן אלם גדול צדיק וחכם / נס אחרי צאת רוחו ואחרי שונו לאדמתו / דנרי חנמתו הנתונים נספר / חכם ישמעס ויוסיף לקח / ורניס מדלת העס יתאוו תאוה / ישקדו על דלתות המשכילים / ילכו ולא ייגעו / ירוצו ולא יעופו / למען יעתקרוא ספר ונין דבר / ומלאה הארץ דעה כמיס לים מכסים " על כן היתה למנהג מימי קדם / נין כל העמיס אוהני דת מוסר וחכמה / נמות איש חיל הגדול מאחיו / הן ניראה תורה וחכמה / או בגכויותיו ובמלחמתו אשר נלחם / פדה ויישע את עמו ואת מולדתו / אשר צוה לשלים לחמר : בוא הנה I ויחזקהו בחכמה 53 ימוע / זיחימהו ביושר למען יעמוד ימים רבים / לכתוב בספר את לברי ימי חייו / את כל אשר עשה / ואשר השכיל ואון וחקר ותקן / למוכרת תהלת הנאסף / וונר צדיק לברכה * נודע ביהודה ובישראל גלול שמו / ה״ה החכם השלם / המליץ הנפלא / המשורר הנשגב / איש צדיק תמיס מהזר״ר נפתלי הירץ וייזל רל / אשר עלה השמימה בעיר מולדתו האסבורג כבן שמונים שנה לחיי תפאיתו / ונקבר ביום א׳ נ*ב אדר שני תקס״ה לפ׳־ק / בעיר אלטונד־•«/ בבית עלמין של הספרדים אדו היה איש נבגד כהר״ר יששכר בער וצ״ל / והוא ישב ימים רדס עד יוס מותו בעיר קאפענהאגען קרית מלן רב בדענימארגן המדינה / ויהי מהקרובים בהיכל / ומהתאים פני המלך והגבירה והשרים היושניס ראשונה במלכות " ואב אבי אבי וקנו ר' מס ף וצ׳'ל היה אזל מוצל מאש במהומת הצורר חמיל שנת ת״ח לפ״ק / מעיר באר במחוו סאדאליען " והנה קורות ימי עלומי המנוח הנכבד ר׳ הירץ ו״ל לא נודעו לנו / כי מרזב ענותנזתו לא העלם על לוח וספר < והזקנים אשד היו נד גילו / מעעיס הס כעת על כני