Ha- Meʾasef · 1809-01-01 · (1809) אייר תקסט · p. [Seite 17]

ן נ רכה ] מדברי הגדולים הנזכרים האלה אינן הוכחות / ולא מחשבותיו מחשביתס / כאשר עען עליהם ר, משה לננמאנס כל נכון / קח ספרו ראה ותשפוע / כי פה אין מקום ואין עת להאריך י ונהפוך הוא / ר׳ משה הנ״ל הוכיח ממרי החכמים האצה / שהמה החזיקו בקריאת הספרדים * והראיה היותר גדולה אשר הניא ר׳ משה לעמאנש שהקדמונים קראו כספרדים / היא מבעלי המסורת עצמם / אשר מפיהם אגו חיים. ומגודל תקף ועוז הראיה הזאת אגידה לך הנה נכתבו וכלשונו " «איתא במסדה פ׳ וישב (מ׳ /י׳'ג) וז״ל: נדדןדבף לית / וחד והשיבך ה' מצרים (דברים נ״ח ס*ח) / ואחד פשוק סימן / Ml העמודים ענ״ל י הפירוש / שהמלה הזאת לא 1 תמצא עוד בניקוד הזה בכל המקרא / זהו כוונת לית י אמנם נמצא עוד פעם אחת בניקוד אחר במקרא / ר״ל הויו י י בסגול / תחת היותה פה נפתח י והסימן לדעת איוו משתיהן בסגול ואיזו בפתח / הוא מלת M.V / במלה הזאת j תהיינה שתי מיין נגל ב׳ הווי*ן שבשני, המלות האלה / אשר הראשונה בקמץ / להורות על הויו של והשיבך שכפעם הראשון בתורה / והנקודה בפתח / והשרת בצירי להורות על הפעם השני נפ׳ כי תנא הנקודה בסגול * ופתה קורא משכיל I אס לא קראו בעלי המסית את התנועות ע״ר אחינו הספרדים / איך נתנו את הקמץ לסימן על הפתי« / והצירי על הסגול? י— 44 בעז תמה אד אס יש פוצה פה ומצפצף נגד הראיה העצומה הזאת ״ ויען ני'היא בנויה על בעלי המסרס / אשר המה לבדם נצרו על דל שפתינו בהשגחה ושמירה גדולה / להורות לנו הקריאה האמתית בלשון העברית / ועל פיהס אנו חיים / לכן מעתה אין שוס ספק בלבי / ני קריאת הספרדים . בתנועות עברית נכונה היא י ט! א 1 5! עתה