Ha- Meʾasef · 1809-01-01 · (1809) ניסן תקסט · p. [Seite 19]

[ קצה I ג תונחת מופר השכל אלה הדברים העתקתי מדברי החכם האללער / אשר כתב לאחד מתלמידיו / אשר החל לקרוא כספרי מכחישים לאל ממעל / ויכתוב לו התחנן לו / לשעדהו נמחשנזתיו הנשגבות / וישלח לו דברי אפרייא המכחיש / והנה האללער י ענהו / זכה אמר : לתלמידי כנפשי I ראיתיך פוסח על שתי הסעיפים / ונדרשתי ממך לסעדך בידיעות אשר אספתי לי כקראי ספריס בחושבי מחשבות עכור ענין האמונה והדת י נבהלת* כי בא לידך ספר מאחד מקעני שכל / וכה תדבר כאשר ידבר; »לרדוף תענוגי סבל נברא האדם / לצדיק ולרשע גורל אחד / כל אחד יקתם באשר ימצאם / בשרנו נמשך ביין / אהבת נשים גורלנו / ולשחוק נאמר מהולל / וזאת חלק האדם בעולמו / לאכול ולשתות ולשמות / וזאת חזרת האושר האמתי גס בלי כבוד ואהבת זולתנו / והצדקה לא ׳ תהי׳ לנו למוקש / למנוע ממנו התענוגים האלה / אשר מהם אנו חיים אך הפעם על האדמה / כי היא רק דבר שפתים / ולמחסור / להחסיר נפשוסנו מעובה / וני ינחם איש על אשר עשה / לא יאמר בקרבו ילין שזפעו / אך יען שמענו מנעורנו / הכונו כשבע מוסר להאמין דברים לא המה / ידמה גס עתה במחסנוחינו כי נחמנו ממעשנו / וזה האות נאשר שנינו ושלשנז או ירוח לנו " אין אלהים בארץ / ונבר חקרו גדולי לב / ני אין חיים כחיי הזמן / אשר בה אנו חיים / וממי נירא / אס אין שופעים בשמים ממעל ובארן מתחת“ ♦ ועתה מי אתוכח עמך ואראך שאול ואבדון / אשר אתה יג ג 13 a מבקש