Ha- Meʾasef · 1809-01-01 · (1809) ניסן תקסט · p. [Seite 20]

מבקש נדרן הרע הזה אשר ינהגו איש אשר אץ אמון נו גרוך האל כי עוד אנחנו חיים נין מס יודעים אלהי השמים/ ומלכינו ושיינו יראים מפריו! ורצוח וגנוב ונאוף ענוש יענשו * אן חס עוא היום וילכו כולם נדרך המכחיש הוה : דרור יקרא לכל חיש ואשה! ולעמי הארץ יאמר חבשי אחס אין אלהיס✓ ופתאום תתהפך הסנל כחומר"'"חותס ✓ כל אחד רק את עצמו יאהזנ / כל אשר יחמוד יקת / אס יש לאל ידו 1 אחיו, מיו / אבותיו ואוהניו / זרים המה נעיניו / רעלק גיסו לא ישקוט / ואניו ואמו לא יכנד / אלה מחשבות אפי”» / וחלה מחש ות כל מי אדם אשר ילכו לרגליו / חבלי אהנה רדידות לאין יהיו / ואיש ואשה אן לזמן מעט יתאחדו / עד ימצא :*’הוא אשה יפה ממנה / והיא איש הדר ממט / ואף גם נזמן נתאחדו / תחת אשה תקת את זרים / נניס מעט*ס יולדו להם! כי ככר נודע / אשה מטאפח לא תלד כאשת 'T:איש / ויתמעטו משפחות האדמה / אב ננתו אח באחותו יתלכדו / בן לא יכנד אב / וענד אלוניו ♦ ומה תעשה החס בבנים תוליד לפתק המשא הכבד הזה מעל שכמה/ ולחדש "'"האהבה כימי קדם? הלח כנשי ראם אטעה; וכינא y חתן פדי בטן למשיסת חיתו יער / כי תחכם מהנה מבלי הדק את בנה 5 ואס יגדל נער אחד מכניס יולדו לדור אחרון אין לו תוחלת לאהבת אבותיו / וגס המה טייס בעיניו נחשבו / מדוע יזל האו כסף מכיסו להחיות נפש הנער / הלא במחיר הזה יוכל לשתות גביע היין אן צזה אסרייא ני ירי׳ס אב על נדו? ויגדל הנער לא ישמע עוד בקול אניו ובקול אמו / ני חזק הוא ממנו / ויקח בחוקה כסף הוייו / לאניל ולשתות ולנשק נשי אחיו / יחזק הנער ויהי׳ לאיש / ואביו יוקן ויחלש / מרוב התענוגים ני מהס קצור חייס / א! יאמר יוצא ירכו / מדוע יאכל הוא ובטנו תחסר / ומי ימנעו להוריד שאולה אח מי שנתן לו חיים? וכי יתלה איש / מי ישא ויסבול באהבה עול מחלתו / פלגשו תעזבנו ני חולה הוא / ותבהש וריס תחתיו / יהי, כעיר פרא/ מחלתו עליו