Ha- Meʾasef · 1809-01-01 · אדר תקסט (1809) · p. [Seite 5]

דה בראשון בשבת ובעיר אחרת?1א ראוה כי היו מניעות ומקום נמוך ושפS ועשוהו מ^<* ועשו ריח בשני בשברת ׳ אין עון בזה בי עשו הקרבן בחדשו ׳ וכן כתוב עולת חדש בחדשי(ב) ולא יתכן לעשות חדש חסר בלא ראיה , כי אולי היד־ז החדש מלא ועשו בחדש דחעבר ב׳ קרבנורע בראשיתו ובאחריתו ׳ וחדש הבא יצא בלא קרבן וזה חטא ועון ׳ אבS אחינו הרבניבש (המחזיקיס בתוח־־ו שבכתב ושבע״פ) קובעין ר״ח עיפ החשבון ואינם מבקשים לא ירח הישנה ולא החדשה וחלפו דבר ה׳ ועברו גכם עד4 דברי רבותיהם סתירת דבריהם וטעותם - פלס / ועולו מקור מיס חיים לחצוב להם בארות נשנרות ופוסחים מל שחי סעיפים / הה וזה לא עלתה גידס / אין זה כ״א מומן לגס ותשמן ידיעתם (כ) על כי נכוטס הס kr לפעמים ר״ח מסן דום א׳ דפשח גראשזן נשכת וגו דוס הנפת העומר כפירושם דממחרת השנת קאי על שכת ביאשיח / והרי נין פסח לעצרת ז׳ שנועות / וכעיר אחרת שעשו ר״ח ניסן דוס א' לפסח בשני כשנת / וביים אחמול ט יעמר אכלו חמץ / ויוס הנף הוא כיוס ראשון שכשכוע הכאה (כמובא שס) וימי' טן פסח לעצרת ח׳ שכועזת / וכן לכל המועדים והצומות וה עושה היוס הזה מקרא קיש וזה למחר או כשבוע שאחריו (כמקרה היונים והרומיים) והרי יש לכל אחד ואחד חורה בפד בצמו / ונכר נאמר סויה אחת יהי׳ לכס ולא הרכה תורות " ומעולם לא געשה כזאת בישרן) כי היומשיאין משואות והודיעוע״ישלוחים יום שקדשזהו הב״ד שכאיז ישראל " וכמקימות הרחוקים עשו ב׳ ימים מספק / הרי שמאז ועד עתה נל עדת ישראל יעבו אותו יתד כיוס אחד כדרור גמור/ולא נתנה רשות לכל אחל לקדש החלש בראייתו / ני אס צבדוליס שבסנהדרין ולסמונים שב*אי