Ha- Meʾasef · 1809-01-01 · שבט תקסט (1809) · p. [Seite 14]

[ הנזב ] המשא והעתיקה : (עעטט טטעחט רתע ווצוהרחייט! ) / ולפיהו יתשד פה מלת «מת / או דבר כלומר אמת נכונה ונצכה או דני נכון ונצל הוא / שכל אדם איננו רק הבל ♦ וכמחילת ככוד החכם המעתיק הגדול הזה / סר כמקום הזה מנועם דרכי העתקתו * כי מכלעדישלפי כאורו אין למשפט הזה התחברות יפה עם מה שלפניו ושלאמריו (כי יהי׳ מאמר הפשק בציורי המשורר מאפס ושפלות האדם / ויגרע יופי המליצה) / גס רחוק הוא לאמר כלי הכרח / שיחשר פה נושא שלם * והחכם העדדעך כאר מלה הזאת לשון קיום והתמדה / והיא תאר לאדם / כלומר : אדם נצס! האדם אשר יחשוב את עצמו כלב לעולמים / והעתיקה : (ר ער דך בליינעגר דעצקט!) אמנם לא מצאנו הוראת השיש הזה על קיום ותמידי / נ״א מל פעולת ההצכה 5 ומן הפסוק ׳ ותציבני לפניך לעולם (תהליס מ״א / י״ג) אין ראי׳ / כי מלת ותציבני תורה אך פעולת ההתמדה / ור#>ל תעמיד אותי לפניך וההעמדה הזאת תשאר לעולם " ואמיתי אף אד אענה חלקי ככאור המלה הזאת * ומה כחסשי אחר שרש יצב מצאתיו על הרוב כהוראת קומה וקופה (צ1וי£רע5ט) / כמן קמה אלומתי וגם נצבה / ודתן ואבירם יצאו נענים / כלומר בקומה זקופה/ובעזות מצח / ורבים כהנה וזה הגדל האמתי שבין הוראת השיש הזה לשרש עמד* / כי ע שד הוא רק ההפוך מן ישב / ואפשר שיהא דבר עומד בנמיה אז כפוף / אמנם יצב הוא העמידה בזקיפה לצד מעלה / והוא ההפוך מן נטה או כוף ♦ ולין מצאנו שני השרשיס האלה יחד בנושא אחד / כמו ושמואר־, עומד נצב עליהם (שמואל א׳ / י״ט / כ׳) / כלומר שעמד אצל להקת הנביאים בקומה זקופה ובחשיכות י (ואף שלדעת הרב החכם ר׳ שלמה פאפענהייס גס כהוראת עמד מנין קומה זקופה / ואין הנדל כינו לכין נצב 0 Ue&er &en@eiff brr ®el'raifd&en?ocfte, sr £§e1'I.