Ha- Meʾasef · 1809-01-01 · שבט תקסט (1809) · p. [Seite 13]

פתנ מחברנו ספר גדול מחזיק נמו שתי מאות דפים " והנה אם זאת תהי תכלית הספר / אז ימצא בין רבנות אלף נמעע אחד / אשר בעבורו נכתב ספר ה ג ר י ת ני כן ימעטו אוהבי הקבלה / ותקטן התשוקה לתעלומותיה / אמנם מה לו למחבר להעצים תכלית האמתית היוצאת מספרו מכבד לכל באי עולם / כמקובל כאינו מקובל / ני מגיד החכמה הנכללים נספר הזה הס שויס לכל נפש / ליודעים וללא יודעים היודעים ישמחו לקרוא אוצרות החכמה הבאים מלשונות נכריות ללשון עברית / ויגילו אלי גיל לחזות בנועם דרכיה / ואיך תגבר בלשונה לדבר עניני דברים אשר לא יצאו מפי דורשיה הקדמונים " זהלא־יודעיס חדשות נפלאות תחזינה מיניהם / והחכמה תמתק לחכם / ורמת לנפשם תנעס / ומתענוגיה ישבעו / ונזה תגדל אהבתם ליוצרם ב״ה / ני אל דעות הוא / ולו נתכנו מלילות ומחשבות בגי אדם ומה לנו תכלית גדול מזה? —ח¬¬¬ ג באורי כתבי קדש באור מלית נצב המלה הזאת היא קשת המה בהמשך הכתוב : אך כל הבל כל בני אדם נצבסלה (תהליסל*ט/ו,) ולדעת המפרשיס היותר נראה תהי׳ נמו מעמד ומצב / ר*ל 4 שמצב האדם הוא רק הבל * אך גס בזה אין הדעת נוחה 4 שתהי׳ מלח נצב / אשר מינו תאר / תמורת שם ♦ והחכם רמ״ד עשה סמנה משפט מיוחד 4 אשר בו יחסר