Ha- Meʾasef · 1809-01-01 · שבט תקסט (1809) · p. [Seite 12]

נ קט C עוד היום / השמש יצא ו כ א (ריצו זצוננע 4עחט צווי^ צווני צזונטר) י והיא חשוכה נכונה / ני ככה ימצא הרנה במקרא דברי חורה נלשון מי אדם / נמו וירח ה׳ / ויתעצב / וינחם / ורכים כהנה " ועל צעקת נעל הכרית באמרו / כי הלשונות האלה הן מוכרחות / יען ני חסרו המלות כלשון לתאר אותו יתכרך מ״ד אחר / אמנם בענין מהלך השמש ראוי לדנר ע,/פ הא«ת ונכון הדגריס / ע״ו נשיב / היל ה' תקצר אס רצה לדבר כתורתו מתוארו האמחיות? וצריך אתה לאמור ני הדבור של תורה הי, כלשון בני אדס / וכן הוא גאמרם; השמש יצא ונו, * ועול / מה יענה בע*הנ על הפסוק ועצר את השמים ולא יהי' מטר? הלא העל זהמער לא ירדו משמים בלי ספק / ובזה הספיק לאמור; והאיץ תהיה נחושה ולא יעלה האד לענן ענן ולהוריד מטר ♦ ומה יענה על הלשון כ נ ף ה א ר ץ / קצההארץ ודומיהם? הלא הוא בעצמו מודה שהעולם נדור / ואין לכדור כנף וקצה י הא לך בירור גדול שדברה תורה כלשון בני אדם " ואף בהשפיע הוא יתברך רוחו לקדושי נביאיו ולמדם דעת נעלמות וסתרי העתידות / וסוד ה, ליריאיו / בכל ואת לא דברו המה אל העם ולא גלו להם דבר אלהיס חיים כ*א בלשון המובן להמון עם* ונגר אמר הרב החכם ר' יוסף אלנו בספרו עקרים / כי השם יתעלה לא גלה לקדושיו ני אס תכלית הנפש / ודברים המגיעים לתועלת האמונה והדת / אשר על ידס ישיג האדם הצלחה אמתית בעולם הנא / או מה שהוא לתועלת האומה בארצותס למושביהם / אך בסתרי נבכי! הבריאה לא גלה להם מצפונם / ומקום הניח לשכל אנושי לחשוב ולהגות * ותכלית הספר הזה היא / לפי התנצלות המחבר למען הבין ספר ש<גרי קדושה מהמקובל ר׳ היים ויטאל ז״ל / אשר דבריו סתומים וחתומים / ועל פניהם מסוה הקבלה / והוא ספר קטן הנמות / ועל זה גתג