Ha- Meʾasef · 1809-01-01 · שבט תקסט (1809) · p. [Seite 10]

נ קרח1 בחכמה ופי אמלא תוכחות טונות מכוחות“ היא •ענגנה גרועה ותוכחת לא עוגה / כ* אף לארץ נאמת כת המושר ./ כמדע ע״י נסיומת / מה ראה בעל הכרית לתת טעם לנח המושך הזה ״כעבור כי. הנפילים יהיו כארץ / ואס אל יהי לו מושך / ונכשל" וכפל ממנו רב מהחלק הנוכח לחלק אשר אנו שוכנים מליו ונו׳" ולבנות על יסוד הזה סתירת לעיר קאפערנ^קוס? (ני אף שנע״הב הפליא לדכדטעס הזה:?דברים ר3 המלאכה בנויים על פסוקי נניאיס המסולפים לכונס אתך?1 / בקל זאת אין טעס לטעמו)/ גי מי' 1ה. האנוש יחקור אחר מעשה אלהיס לדעת תכלית כלס“‘? £ולי יש לכח המושך תועלת £חרת / הלא לפי רבים מיוכמי הטבע כח המושך הוא קסבה להתדנקות חלקי החומר היוקר קטנים 'נדבקות, גדולה עד שיהיו מוצק וגוש / וכן הלאה " ולא עול הלא גס אפשר שהסבה שהתנזעה.הסגובית הממהרות מעכבת כובד •הגשמיים לפול / היא עצמה\סודסה נכח"המושך " יען ני גף המקום בשפוע העליון.א׳שרבן .ינוח הגשם גס לו נח המושך/ אך יען ני הכת המושך אשל יבשפוע התחתון הוא יותר הרכה ממקום מחת הגש© / .לכן יתגבר התחתון / וזה חק הנכדות ״ — אמנם. מרוב מקירו לן התנועה לא יספוק להרב להתגבר על המעט / ' וזה הטעם שהדבר הנקבע בחלק עליון מהחשוק (רייפעןי)2הפגול לא יכול לארץבהתנוטע החשוק במהירות גדולה " דוק ותמצא* "¬י¬ הא לך בדברים מעטים סתירת דנרי בעל מרית אשר גזברים ארוכים ולהג הרבה בא לסתור לעת החוקר הגדול הזה / ולא ירא להכניס ראשו לין הרים הגבוהים / ולא בוש לאמור בז״הל; ״אל חפן לדברי כזב אשר בפי קאפערדקוס / ומדבר שקר תרחק״ (הנשמע 1J) ובפרט כדורנו אשר כל נעלי חמגת השמים הודו על האמת בדבר הוה / ואין מהרהר ומערער " ואס רעה בעיני בעל הברית להסכים לדעת החוקר הבלול הזה / יען כי היא חלשה ולא באו עליה לקדמונים # הלא