Ha- Meʾasef · 1808-01-01 · טבת תקסט (1808) · p. [Seite 32]

גם טלם החושב תמידי / נן מרים הנחשנים ממר לא יה•׳ לפעמים רק דמיונות ושינוים סומים נכח מחשבתי לגד / ני גס הס דברים חוצה לנו, נבדלים ממנו ועומדים כעצמם וכאשר ראינו ני העצם החושב איננו מחשכה לגד / כי גס יש לו קיום עצמיי וישות פננולי־/ כן אפשר להיות לדבר הנחשב מציאת מתקיימת נעצמו / ולא •היה נכח לנד יש דברים רכים סכולידעת/ ולהם נאשרליכציאת חמידיי / וציוריהם פעמים קרובים אצלנו / ופעמים יוכלו היות רחוקים ממנו. והיה לגו להתכונן כשלשה! ) במחשבה ✓ אשר למציאותה קראנו כשם מציארת הגיוני / ואיננה ני אס התחלפות " % ) בעצם החושב / או נעצם הקיומי / אשר לו מקרה ההתחלפות / ובהכרח נאמר שיש לו מציאות כפועל י 3) בדבר הנחשב או כענין המוקדם למחשבה / אשר כנמה עניניס דעתנו נועה לקראו נשם מציאות נפעל / נאשר קראנו שס עצמנו " אך נמה נתכרר לנו שיש לדכריס האלו מצ*את גמורה חוצה לנו / וכי המה יותר ממחשבה לגדה? הגס שיכריחנו הענע להאמין כמציאת כאלה כאמונה כעוחה " ככל זאת יחפוץ לכנו לדעת מעניניהס יסוד נכון למען לא ישאר לנו שוס ספק ♦ כתתלה נדבר מן החושים וממהזותס שונות * הן דעתנו .נועה להאמין במציאת דבר חוצה לנו על ידי התפעלותיו בחושינו / אכל הלא ראינו כי גס החושים מטעים לפעמים / ני כמה פעמים יתעו אותנו להאמין בנושא אחד מהמחזות / שהוא לנגד עינינו / ולסוף אנחנו מנינים שהמחזות האלו לא היו רק דמיונות / ואין להם ענין חוץ למחשבתנו והיו הרהורים / וחלומות / ורעיונות שוא / ושמם הנאה להםהוא/ מציאת הגיוני / וענינס לא יראו ולא ימצאו נעת בשום מקום* למען הסר מעלינו הספק הזה הורגלנו לאחוז הדרכים האלוי כחחלה אנחנו רואים על הסכמת חושים שונים נאשר ירבו החושים הנותנים עדות על ישות עצם מה / p תתאמץ אמונתנו נו דרך משל *. אנכי רואה דמות שושנה אחת / ואוחז נה ואמששה ואניאה אל אפי ואריח / את אשר מששתי V