Ha- Meʾasef · 1808-01-01 · כסליו תקסט (1808) · p. [Seite 27]

[ צא ] עמדי : מי יתן לא הייתי ני אתיד. כלא היה : למדה קדמני אור יומם לראורה ני עתרתי שמן בארץ ציר־*, וצלמות אפל ואין נגה לד־־, : מה שפרה נחלת רגיי עפר חבל טיט חוצות מד. נעים : קנאתי עפיות אדמה ני תיטב להם מעפר ואפר: אט הושפלו והיו למרמס חיתו יער ולמדחך טלפי בהמות שדי : לא ידעו ולא יבינו אין רגע להם באין מרגוע שלויט זשאנניט מפחד רעה : לא ייראו ני יבא חום וחמת קרח לא תבעתמו : לא יגורו שוט חרב בו בא ובימי רענון ישבעו: ענניט כי יפגשו יריקו שפעזתיחם בנל עז *. או אפיקי נחל ני יבגורו יעברו חק גדותיהם : ישטפו עפר ארץ ינערו שפיי הריט והיה העקוב למישור : איה איפוא השוד לצרור ארץ כי זעקת שבר יעוערה : אחת היא לו שכנו בראש נבעה או דור פני האדמה אז בעמקי תהום ינוח : מה שהיה הוא שיהיה באשר הוא שם : סועה וסער כי ירעש כה וכה ידפהז הרוח : מה יצר ל*אנק כי הגברה והורד כי ד,וסחר סובב הולך אר־4 אשר הפילו הרוח שם הוא : לא חיו עS כן אין למו משפט מות אשר דהיו יהיו לנצח : ואגני הגבר רואה עניי ידעתי מרדה לבי ומכאובי לנגדי תמיד : נעליתי על כל4 חי ני נבונזתי יבדה אדע כי מך אני משיח השדרה ומחול־4(bi פני האדמה : טובים היו ימי ילדותי אך כי גס עליהם רע מעשה החיים; אף לא עברו רגעיו באין מכאוב ובאפס מהפור ותוגרה אין גם אחד t אך לא בהלוני פגעי מחר מהעתידים והאותיות נפשי לא השתוחחה : יומם לא הכני מקרה לילה מבלי דעת ני יבא ליל; שקטתי נשף מבעותי יום מי יניד לי כי יאתה בקר : הוספתי רערת הוספתי מכאוב ני משגה נגעה בי מש4חח יר מ^<י חניס