Ha- Meʾasef · 1808-01-01 · כסליו תקסט (1808) · p. [Seite 28]

[ צב ] רעיכם : עוד ננע אחד יהד*מוני והנדה זד. בא יצלמו בדמותי: יחלוף על פני יכביד את לבי ויאמר מחר הנני נוגף ארת נבוי1יך : bv ,מה יהולל איש כי נפקחו עיניו ויש דעה בבני ארם סלה : הלא מדעו שברו עומק בינתו שאול ואבדון וחכמתו מוקש היא לו : ואם אמור יאמר אנוש אהבתי את ימי אני אשא אני אסבול ואמלט : כמה ימי שני חייו התעיף עיניך בו והנו חלף הלך לו : ימיו כצל יעמרו וכעשן יחלופו : והיה ראשיתו מצער ואחריו hx המתיכש : ג מערים הדמיוני d ויאמר : מי ישא קולך נרהי ותמרורים ולזות שפתיך מי לא נלאה : לך דמיה תהיד^ה מאשר תרבדה תאניה ואגידה : ידעתי עשתנורת חולם והנה שכורי יין לא נעלם ממני : ראיתי חסר רעה וארוץ עמו הבר אני לכל אנשי שגעון : xb מחשבות אלה מחשבותיך בנתי לרעם מרחוק ואותך לא אתבונן: על ערסז כי ישכב עובד ידיו ורגליו וכל עצמותיו ישכנו ינוחו יהד : מיגיעי יומם מעיפות מלאכה חיילים כי ינבר: נחלש כה עורקיו ומוח עצ&ותיו יאבד עזו : ידמו מעשות פעלתם עד נכאו רגלי nbn2 כרע שכב יתעטף וישן : גלגלי דמיונותיו סביב סביב יתהלכון בתבת הרעיונות : בעלם אין עמס ללכן יטו מני ארח ואין סדרים wb : כמוץ יסוערהו סופה וכאבק יסחרהו הרוח : אף אם לא יתחברו הרעיונות האחדות ומשול־יבות איננה אשר. אל אחותה : אמנם אחת אחת ברה היא ד^בדנה טרם היו בקושרות 4) לפי הנראה הוא מושאל לכח הדמיון ׳ ולפי זה יומו שמוע המושאלים ביער הגופים המדברים *