Ha- Meʾasef · 1808-01-01 · כסליו תקסט (1808) · p. [Seite 26]

נ צ ] ימימה מזהה דהשמש עד תקופתו־: : ויש נוע רתנוע ללכת ותסב ימינה ושמאלה לירכתים ני חייט גלי הים והנם זועפים : והיה כאשר צללה לעבר ימינה ויזעקו יושבי ימין אS אלהיבם ותעל אליו שועתכם וימSטו : וכאשר הטתה לעבר שמאלה צעקו שוכני שמאל ויעתרו והגה מפלט למו : ויהי היובש והנה רוח גדולה וחזק קם וירעם במי הים ונערמו עד נכח פני השמיט ויתגעשו וירעשו הגלים ויגעו בירכתי הספינד־ז ותרם מעS המים ותצל : ותלך הלוך והגבה הלוך והטבע והאניה השבה להשבר : <יהי זעקה גדולה בין יושבי הצי ויתחנן איש איש לאלהיו וכל עין בדמע הביט למרום : ויעבר אלהים הרוח וינה הים מזעפו ותלך האניה כמשפטה הלוך והשקט : ושם היו בין הזועקים בצרה איש נבוב ורך לבב ושמו חמר היוני : וסביב לו שלשה רעיו שם האחד מערים הרמייוני ושם השני פקח המו-שכלי ושם השלישי בניהו הץ־עוגי : והיוני בזעקו על סאון הרעש נשמע קולו על כל הנלוים אליו : ייחלש ויפול על פניו ויתעלף ויקומו ש^צה רעיו לעזרו ולהקימו : ואבהל4 נם אנכי לעזרה הנופל־1 לראות מה יעשה בו : ויחי המתעלף ויקם על ברנו ואחרי כן דברו רעיו אתו: ואני הנני עומד למולם לשמוע שיח האנשים האלה : כי שתו בשמים פיהם ובנחלות ובנפלאות תהלך לשונכם : ואשתומם על היוני כי פער פיו בלי חק לתת דפי בכל מעשה העולם : ב ףק חמר היון ויאמר : דלף טרד ביום סגריר נשיאים ועבי דאגה ורוח נהם אין : כי יר־תחמץ לבבי ונליותי אשתונן לדעת מה אני ומה חלדי ונציתי לריב עמדי