Ha- Meʾasef · 1808-01-01 · כסליו תקסט (1808) · p. [Seite 10]

[ עד ] (אשר נל דבריו מלאים תוכחת מוסר / ולפעמים הפריז על ממתיו מאוד) מוסר השכל גדול / שלא יבהל אדם על פיו נגדריס וקונמוח / כמאמר חז״ל כל הנודר כאלו הקריב נמה ונו׳ / וכמאמר החכם שלמה : טוב שלא חדור וכו׳ " ופתה נמא אל העיקר / אל צורת הספר הזה / הוא מלא על כל גדותיו למודיות וחכמות רמות ונשגבות ניעת 12היס ושכליס נפרדים § בדעת התבל וכל מלואיה / וכדעת האדם גויו ונפשו / וכל החכמות השייכים להם / אשר כידיעותס ישיג האנוש תכלית השלימזת ✓ ושם אדם יאה לו * והמחבר שם אכן פנה ליס ר מחברתו הגדולה/ את ספר הנסתר וקבלה מר׳ חיים וישאל תלמוד הא״רי ז*ל / אשר שס נאמר כי כל אדם יכול להגיע k מדרגת רוח הקדש גס כזמן הזה י ועל יסוד זה הטביע בעל הברית כל אדני החכמות הידועות לו בנגלה ונסתר (והמשכיל ינין) " ואת ספרו סלק לשני חלקים " הראשון קרא בשס כתב יושר/בו ידבר מהנגלוס/והשני קרא דברי אמת/ ושס דבריו בסקרי ואנו אץ לנו עסק בנסתרות / ולא חלק ונחלה בעניניס אשר ממעל לשכל אנושי / לכן אך כחכמות הנגלות נשים אמרינו ונוכח עליהס ביד ה׳ הטובה לנו ♦ והנה המחבר לא דרך בעקבות שאר מחברי כללי עניניס מחכמות שונות ע*פ סדר מה (ענליקלם9עדיא) / אס על סדר א׳ ב׳ אז על סדר כל חכמה והכמה לפי גדריהן והשתלשלותיהן הטבעיות / והוא לא כן עשה / כי אס בחר לו דרך מיוחד ״ פתח מעט מזעיר מחכמת הגיון / מעשרה מאמרות דאלשטו! ) / ואחר כן נשא עירו לשמים דדגר משבעה רקיעים 1) ופה ׳ טעה כמשל אשר הביא דף וי״ו; פו רצוף י׳ המאמתע, כאמת : ,,ראובן כןיעקב , הארון הלבן, העשיר , בירושליס, כאחד בשבע , יושב/ ומכה אעעצמת י על לג<" " ולפי דעעו יהי׳ ומכה את עצמו הפועל, ועל לבו הנפעל, ואיננו כן כי את עצמו הוא הנפעל, ׳ ועל לבו הוא האנה , ויען כי ככר הביא בירושלים , שהוא האנה , אס כן על, לבו שפע יער הוא