Ha- Meʾasef · 1808-01-01 · כסליו תקסט (1808) · p. [Seite 9]

I VI' נ 1 yj ההוא נעצמו אשר נסע זה בעשר שדם דרך עירנו וכיתר ערי אשכנז וכשאר מדמות למכור פרי מחשכתו 1 ) / והוא איש יפה עיניס ועזב רואי / כל דנריו מחת נשמעים / והכרת פניו תעיד חכמתו ״ והנה ר׳ אליהו הזה / כעת צרתו בחלותו ממכאוב עמים / פצה פיו לנדור נדר ולאסור אסר על לפשו לבל יזכיר שמו בספרו (כמובא בהקדמתו) ואחרי כן צר לו הדבר / ונחם את אשר נמהר לעשות / בראותו הנזק אשר הגיע לו ע״י נדרו 2) * אך נוקש באמרי פיו / נלכד במנעא שפתיו / ולא רצה להפיר נדרו י ובכל זאת גלה עפת ומכסה עפת / גלה והחכא / עד שכתחבזלה פתח ראש דבריו כפתיחת ספרו עם מאמר אחד מתקוני הזוהר; פתח אליהו ואמר ונו׳ והנה ע״י מעשה עצמו נתן לנו החכם הזה אשר!) על זאת ידאב לבנו / על בזוי חכמים וסוכרים בעו״ה אצל אנשי אמונתנו / נוגס הנדיבים האוהבים וקונים ספרים חדשים / לא יבקשזס אצל מוכרי ספרים אך חפצים שהמחברים בעצמם יחזרו על הפתחים כמו רוכלים להביא בכורי עשתונותיהם לבית כל אחד / וע״י זה נתמעטו מוכרי ספרים וירכה קלון תורה וחכמה ׳ וחרפה היא לנו בעיני שאר העמיס המכבדים חכמיהם מאוד ׳ ותיקר נפשם בעיניהם * ואלו להמון עם הכחיס כל חכמה / כי לא ידעו ערכה ואף באוכל ועונג תתאב נפשם / החרשנו; אן אתם יקירי עם! אשר תשבעו בצחצחות ונעימות נפשכם ׳ וכבוד חכמים תכירו ׳ מדוע תעלימו עין גס אתם / מכבד אשר לו הכבוד נאה ויאה? ד״ה * 2) רבים הכחישו שהוא המחבר ׳ ־והזילוהו כאחד מאורחא ערחא י ועודנו רבים המכחישים עוד היום שר' אליהו הנ״ל חבר ספר הכרית / וטעות הוא בידם ־ כי במה: שר׳ אליהו לא ידע לפעמים לענות משפה ולחיז על אחד העגיניס הנכללים בספרו / ולהשיב לשואלו דבר הוגן / אין ראיה / כי העולה על מחשבתו שהאיש הזה כתב כחכמות רבות אשר לא למד בנעוריו כבית הסער ׳ ואן נאמרו לו מפי אחרים/ יכין את זאת / והובר לא יקשה בעיניו * ר״ה