Ha- Meʾasef · 1808-01-01 · כסליו תקסט (1808) · p. [Seite 8]

J עב ] מחובר) סביב S3S הקצוות. אבד1 אינה שטוחה (צ״יד* אינו שטוח) בחוזק רק ברפיון« עד שתלויה (צ״ל שתלוי) מעט נדזריית למטה « והוא מסך מבדיל נין החזה שבדת (צ״ל שבו) הלי והריאה« ובין הבטן ומה שבה וכף >» אך פעמים רנות מאוד חטא נגד משפנו הלשון!דקדוקה / נמו במאמר האחרון אשר העתקנו פה כנה את החזה (שהוא שס זכר נמו נל השמות ששופס ה׳ וסגול לפרה) * * בלשון בקבה/ואמר משתי י מת/וכן יאמר עלהעורזמחוברת* אינה שטותה ונו׳" נס נחר לפעמים מלה ארמית במקום בנמצא היטב מלה מברית/נמו שהחזה מסתיימת תחת שהחזה כלה / ונן הרבה נספרו * נס גננו שמות אברי הנוף או דבריס מלאכתייס אשר לא נמצאו נספרים כלל או מעט מזעיר / לא בחר לפעמים המלות כראוי / כי כן יכנה חוטי גידים הדקיס (זעהנען בל*א) עורקים / וראד מתריס / ני העורקים המה הנערווען וכן יכנה הבאראמעטער : כלי משקל לרוח/ ויפה כנוה החכם ר' ברוך לינדא ז פלס* האדר (וטוב מזה: מפלס הרוח) / וכן הרבה * וכל זה נוכל למחול לכותב ספר גדול נזה ובורא חדשות * אמנם בזה שגה מאוד / ט הלוך ילך לרוב בדרכי סופרים המשובשים הראשונים / להטיף מלתו תמיד על פסוקי הנביאים / ולעקם הכתובים ולשלפס ולשום בהם כונה אחרת / כמו : יודע כמובא למעלה/ אחי וראש / ניכן הודע ונביא לבב חכמה / את קסתי נחתי בענין/ ודומיהם " וזה רעה חולי ממחברי סרי טעם / אשר לא ידעו לדבר צחות (ונבר צוח הרב ר' יוסף מקאנדיא באגרותיו לר' שמואל כן יהודה / נגד משיזיתי לשון כאלה) אך איש אשר לו לשון למודים כמחבר ספר הברית הזה היה ראוי להתרחק מלזות שפתים tb " ופועל זה ־הספר הוא/ כפי אשר הוברר לנו מעדות איזה חכמים המכירים אותו פנ*אפ / ר" אליהו מעיר ווילנא (איננו החסיד המפורסם המנוח ר׳ אליהו / כי אס איש אחר / ושס משפחתו לתולדותיו לא נודע לנו) / האיש ההוא