Ha- Meʾasef · 1797-01-01 · מחברת רביעית (1797) · p. [Seite 80]

ג שנו ) אז אשת חיקך אז ריעך -אשר כנפשך, ובלכתס ברחוב העיר ביזם שכת, יפול כיח רעזע עליהם ויכס אותם מכף רגל זעד ראש. זכני ישראל העזמדים ממזלס זיראז המראה הנורא הזה ימהרו זירזצז לפקח את המפולת רק להוציא למרחב החוטם לבדו, זהידיס והרגלים וכל גופם יניחו תחת העצים האבנים והעפר , המשא הגדול הזה , כי ימהרו וישוטטו בחוצות אחרי כן ללקוט נוצות לדעת אס עוד נשמת רוח חיים באפיו, אם לא? כי עמי בנוצהישאל, ותבן יגיד לו! מה תאמר נפשך? הייטב בעיניך המעשה הזה אשר יעשו להניח בנך או בתך, אשתך אודיעך תחת הגל הזה זמן מה עד כי ימצאו נוצה אז תבן לנסות את החוטם? הלא כקול גדול תקרא: אחי! אל תסורו מזה, שבז לכם פה I פנו" . הזה אינינז מובהק? צאו נא וראו בדברי חכמיכם המפורסמים, וענו בי האס המה ידעו כל הנסתרות בהחכמות והידיעות? ׳ומדוע תשימו רק חכמינו בעלי התלמוד כמטרא לחצי לשונכם? האמור אמרו חכמינו בעלי התלמוד שהמה אלהיס לדעת כל אשר יהיה ויודע כארץ עד יום האחרון? אדרבא בגודל ענותנתס הקטינו והשפילו את עצמם במאוד מאוד, לא גבה לבס ולא רמו עינם להתהלל במתת שקר . ראו כא מה שאמרו בעלי תוספות (יומא פ״ה ע״א, בדבור המתחיל ולפקח אינו כן) אומר ר״י דהיינו טעמא דאין הולכין בפקוח נפש אחר הרוב, משוס, דכתיב וחי בהם ולא שימות בהם , שלא יכול לבוא בשום ענין לידי מיתת ישר^• הרי לפניכם שח״זל הזהירו לבלתי לבוא בשום עניז לידי מיתת ישראל, ואס כן איפוא בוודאי חזרו מדבריהם אס עודם חיים וידעו כמוכם שבדיקת החוטם אין סימן מובהק . שימו אתם המלעיביס! כבוד להאמת ותנו תודה כי פשעתם ובגלתם בכבוד חכמינו בעלי התלמוד «