Ha- Meʾasef · 1797-01-01 · מחברת רביעית (1797) · p. [Seite 78]

< שנד > י,הרבנים האחרים מאמר רבותינו הקדושים פעכיןחמז שעבר "עליו הפתח, שכונתם היינו בלא שער מכירה, אבל בשנור למכירה לית לן בה״— שים ידך על לבך, אשאלך שאלה אחתוענה אס תצדק! הלא הוגיד לך ושמעת כ^חי׳זל אמרו מי שצפלה עליו מפולת נודקץ> עד החוטם. <לט) ואס'אין חיות בתזצשמל ך ctfr-׳ * *ייי ז'י• ׳ שאינףז -־•׳< r nco drm;.• "־ , .•'•d־ - :z* סדסן .י■ י■•׳ «;י■«■;■';? r״■«־■—~-- ■<••■■•״■«׳« *de סד ת.: < ד—; (לט) er במתכת־ממא פרק יזם הפפורים ל עד היכן הוא בודק? pw40c«tarc הוא מפקח לדעת האמת; פר״־ש־י) עד חוטמו ויש:אומדיפ עד לבו אמד רב פפא מחלוקת ממטה^לאעלה, אב< ממעלה למעה כיוןדכדק ליה על קוממו שוב אינוצדיך, 'לכתיב של אשר נשמת רוח חיים־׳באפיו.'־-ואין הפק אצלי, לו ידעו רבותינו חכמי.המלמזד שעל פי הבחינה ׳והצקיק אין הימן מובהק בבדיקת החוטם חזרו מדבריהם האלה, והודו לככוד^סאמת , כי דק למצוא ■והאמת היתה מגמתם, ולא עמדו;על ידעתם.בעת אשר ראו כי הרחיקו מן האמת , כי כן הודו לחכמי האומות בענץ מזל• קבוע וגלגל׳־הוזר, ,ולא יתבוששו, ולא הקשו את ערפם לאחור לנ1 הצדקה; ולא דברו בגבוה אן>\, כמשפט איזה אנשים בתזפיכו, לאמור : מרק בכו חשק ה׳ למלאות,אותנו בחכמה בתבונה ובלעת, מולתינולאפתותוהו, וכאץנחשפו ל(“! לא כן, כיאס רבותינדחנמ^ התלמוד אהבו האמת במאוד , וקבלוה ממי שאמרה?;;ובטלו דעתם מפני דעת חכמי האומות צעניניס הנוגעים בידיעות וחכמות חיצוניות זולת חכמת התודה, גאמרס אל לבס : אחרי שרוב עסקינו זעקור למומו רק בתורת *י־