Ha- Meʾasef · 1797-01-01 · מחברת רביעית (1797) · p. [Seite 76]

< שנב t לךכל טעותיך ונאמר שאמת לנכון היא שהתלמזדיס לא התירו כלל להשהות ני אס קבור יקבר ביום ההוא, הלא יש לך לדעת את הטורח והיגיעה אשר עמלו וטרחו רמי ארץ קרזביס לזמנינו (זכרה להסאלהיס לטובה) לשכות את טעם ובאור איזה מהאסורים זהחזמרות הערוכים בתלמוד ובדברי הראשונים, רק להקל ממנו, בעוכינו! המשא אשר יכבידו האסורים האלה עלינו, בצוק העתים האלה ובגלות המר הזה; ולא שקטו ולא נחו עד שמצאו מקום לפרש דברי הראשונים באופן שדבריהם בימים ההם, מסכימים למעשינו בזמן הזה . כי כאשר ראו בעין שכלם שהחומרות והאסירים האלה כמשא כבד יכבדו על שכס ישראל, ויהיו בעיניהם כגזירה אשר רוב הצבור אין יכולים לעמוד בה , ועל כן נמנו וגמרו להקל אותס בדרך אשר ייטב בעיני אלהיס ואנשים, יעשו מה שעשו. ולדוגמא אציגה לך הנה רק שני דברים. הנה תזרתינו הקדושה הזהירה מאוד בכלל בלי שוס תנאי, חיץ ופרט , את איש יהודי לבלתי קחת מאחיו ריבית, ואמרה באר היטיב 5 ולאחיך לא תשיך, את כספך לא תתן לו בנשך וכמוהם רבים; וכן הזהירו מאוד חכמינו בעלי התלמוד על הדבר הזה פעמים רבות־ •והרמ״בס(בהלכות מלוהולוה, פרק, ד׳־, הלכה כ׳־) כתבבפירוש: האלמדת שהמלוה בריבית עובר על ששה לאררין לא תהוה לו כנושה , את כספך לא תתןלו בנשך, ובמרבית לא תתן אכלך, אל תקח מאתו נשך ותרבית , <!א תשימזן עליז נשך, ולפני עזר לא תחן מכשול; והלוה עובר בשנים זכו׳.ף ובכל זאת התחזקו האחרונים למצוא מקום להתגדר פו למען הקל מעט מהאסיר הזה , כי ראו אס יזנח הדבר הזה כפי פשוטו, ירבץ העם תחת משאו מבלתי לכת קוממיות , אחרי שבלעדי ההתר, לא יהיה^ח״ז עוד כנעני וסוחר בבני ישראלי.— והשני: הלאמדע-כמה וכמה דפים בש״ס מליאים מענין חמץ שעבר עליו הפסח ׳ ומה. מאוד האריכו