Ha- Meʾasef · 1797-01-01 · מחברת רביעית (1797) · p. [Seite 65]

( ) הספיר-וכעצם השמים לדברי אלהיס חיים, אמכםהסכלאץ עין רואה לז, לא ישים b לבל על הענין הפכימיי אשר אליו כיללן בעל המאמר ללא יסתכל כ״א כמראה החיצון אשר אץ לל תואר להדר לנועם, כאשר יאהב אדם אשה יפה וסרת טעם; ועתה שימו לבכם לאלה הדברים, פרשו השמלה אשר כה צבורים אבנים יקרים, הנה הארתי עיניכם מעם מאור הזוהר, ופתחתי לבית האפליחלון לצוהר, השקיתיכס מייני יין הרקת, ישמע חכם ויוסיף לקח — עד כה לשונך־ כבר השנתי בהערות על דבריך בפרט, לדבר אין לי עוד .עמך בענין הזה ואס תאבה לשמעת לדברי ישמח לבי גס אני; לאס תמאן לשמוע לקולי, יהיה דעתך לך לבדך לבאהבתה תשגה תמיד. ילך כל איש בדרכיו לאני אלך בדרכי, וה׳ הטלב יכפר בעד השוגה מבלי דעת• — ואולם מסבה אחרת הכמוסה עמדי, הוכרחתי לדבר עוד •דברים אחדים מענץ הזוהר בכלל. הנה כפי מחשבת ורעיון אנשים רבים בבני ישראל, נעשה וכחבר ספר הזוהר על ידי ר׳ שמעון בן יוחאי לבדל, ובעבור זאת קדוש יאמרו לכל הנאמר בז -מראשיתו לעד קנו, יאמינו בל כאלל נתן למשה מסיני; ובעיניהם כל הכופר בדבר אחד אשר בתוכן יהיה איך שיהיה , הרי הלא כאלו יצא מן הכלל וכפר ח״ל באלהיס ובתזרתלי אבל בהשקפה ה א! 5 מועטת חלבא ודמא לכל' להניא שם המשל מנר אחד שהלא מספיק לדלוק ממנו כמה כרות כן הדבר הזה, עיין שם כי שם תמצא הרבה ממהשהנאתי, כי לא רציתי להעתיק כל דבריו מטעם אשר אמרתי למעלה האמור תאמר עוד כי כדעתך דעת הזוהר? לכונתך כעצם השמים לטוהר? יהי כלאיש משכיל לשופט ניכינו ויונית בין שכינו I