Ha- Meʾasef · 1797-01-01 · מחברת רביעית (1797) · p. [Seite 66]

( שמב ) מועטת יראה כל איש משכיל שהספדהזה נחבר זמן רב אחר התנא הנזכר, כי שמזה אנשים רכים.מהרים בתוכו,אשר חיו לא לבד ימים רכים אחרי ימות התנאים כי אם גס אתרי ימות האמוראים. גס נזכרו בו מארי דקדוק אשר קמו ונודעו אחר זמן הגאונים, וכבר העיר על זה אדונינו משה בן מנחם בהקדמתו אור לנתיבה ♦ ולמעלה בהערה להשיחה הודעתי בשם כעל צמח דוד, שהשפר הזה לא היה נודע כלל בימי הרמ״בס,, גס אין אתנו איש אחד יודע בברור גמור מתי התל הקפד הזק להתהלך בתוכיכו, ומה שם אביו אשר הולידו? וכפי הנראה יהיה שנת צאתו לאור, או כשוף אלף החמישי, או,בהחלת $12 הששי. ואולם אל ידמה הקורא זאת בלבבו לאמור , כי עונתי ורצוני במה שהבאתי, להסות את השפר הזה כלו, ולשפוך בוז על כל דבריו, חלילה לי להעלות'ע5 רוחי כזאת! גס נפשי יודעת עד מאוד כי נמצאו בתוכו דברים רבים טובים ונכוחים, מאוד, דברי אמת וצדק וישרים למוצאי דעת; אך כונתי ורצוני לאמור: אחרי שלא נזכר שם שפר זוהר כלל בתלמוד אשר קימו וקסלי היהודים עליהם ועל זרעם , ואתרי שגס סמן הדמב״ס לק היה נודע ומפורסם, רק נתפרשס אחרי כן סמן אשר ככר נפרדו ונתפזרו. היהודים בארצות שונות לא y לבד בארצות מזרחיות כי אס גס בארץ אשכנז ופולין,..«סמן אשר רדו הנוצרים בבני ישראל בפרך ויענו אותם בענוג גוף?בעמי נפש , — על,כן מן האפשרי הקרוב אל האמת, -כי כמקרה אשר.קרה עם שאר ספרים , קרה גם כן עם הקפר •הזה , דהיינו יד זרים שלטו בו', והחפיאו עליז דברים אשר 'מעולם לא עלו על לב הקדמונים , ורק למען מצוא חן הד ברים האלה בעיני הקורא, שמו אותם בפיהראשונים, כאלו התנא או האמורא הידוע אמר אותם. וכן העירו על זאת החכם קאנדיא בספרו נובלות חכמה/והרב מו״הרר יעקב עמון בשפה.