Ha- Meʾasef · 1797-01-01 · מחברת רביעית (1797) · p. [Seite 61]

( שאלן ) אכלן רעים ג' ראשונזהזג׳ אחרונות ,־ שת ז זש־כרו רודים שארברכאן דצלותא י• הרי לפניך שהתפלהמכופה)עשס מאכל שעלידה מרצה את בוראולעשותדצון יריאיז כמו עכדמלך שזמןאת המלך אל המשתהראשר עשהלו וערב למלך מטעא? עבדן מיין משתין וכטוב •לב המלך ביין הטה חסדו על <נכמ לפשות רצוכז אשר כקש תאת יהמלך אלא שאין מן הראן* כלפיי מעלהלהכתב מאכילה ושהיה אפילו בדרך מאלודמיון ליחס אליו שם הזנח על מקרה הגון אן בדיך שאלה, אבל בעבור חבה יתירה שרצהלהזדיע.לישראל אה עושץ1צופז דבר להס.בכתבם וכלשונם כמו שדברה תזרהבמקומות הרבה בלשון מי׳ אדם וירד ה׳ וידבר יה/וילך ה, ויעבוד ה*1 ה, כארי ישאג׳, ׳ קולו כקול מיפ־רבים.<כח> זזה הוא עוגידיהווהר' ששאל במאי עתק קב“ה3 כלומר.מה הוא החפך־והרצו׳ז אצלו י״הכי כל עסיך־האדסכוא בשביל השגת רצוצ1כי זה הוא תכלית כל עתקיו, א״ל בקדמות כלומר כל תפצו ורצונו הוא שיעשה האדם המעשה הטיב לפניו וישלב בתשזבההאתפפלת במעשה הקרבמת וכמו שמבואד למעלה / א״ל עלמא דאאי' לות פיה אכילס ושתיה והא כתיב אכלתי יערי עסדב׳שימא^ דלית מה אכילה ושהיה אמר אכלתי יערי עהדכ&^יכלומר א״עגידקר^ איידי מיןרבמת זכ״מש לעיל מיניה <כט) לא ז'-ל*> היה (כדן) אתת כו׳ ולמקראות הדומי® לו? הגס כזה יש חבה יתירה ‘f.% Vofqao ■:wö-oac' 3•;, ■\0 י׳ז^י־ ז י . , j 1 שרצה להודיע 0&53יז C35 ־••ה, x*r תןוה׳1לל.עיניםדלראות'זלב־.להנין;י} nirf» כל איש אשר m..ן״: יראה!ידע מעצמו! דברי■ תזהו זרעיזני סמו׳כללת :•"!ס! r51* ׳7-״t•־ ל ו«־t\ ו