Ha- Meʾasef · 1797-01-01 · מחברת רביעית (1797) · p. [Seite 55]

( שלא C לעיקור שהתורה תצוה להקריב תמידיס ומוספים עולות ושלמים חטאות ואשמות ככור ומעשן ופסח ולחלל בהס שנתות ומועדים בשכיל שהיו רגילין להקריב לאלילים , היו, ילא תהיה כי למה בכה נח מזבח.והעלה עולות וכן אברהם *צחק ויעקב מבלי שצוה להם הבורא י״ת ובי היו רגילין להקריב לאלילים חלילה להם , וכבר הודה רמב״ס שאין טעס׳בעיקר אצלו הטעמים שנתן על המצות והדברים בזה אך למותר וכבר בארתי בזה די והותר, לכו טעמו בטעמי, ואכלו מלחמי, •טעם הנגלה הפה נגלתה, וטעם הנסתר התורה כסתה אכלו טוב ותתענג נפשכם בדשן, ודעת נפסדת החדשה תוציאו מלבכם מפני ישן(כד) זכינו בדין היום שאין הקרבן בעצם מכפר מכפרת על חטאת, אז שהקרק יכפר עליז, אבל באמת הכוכה האמתית מהשם ברוך הוא ורצונו הטוב הוא התשובה לכדה מועילה, ועל כן אמר בדרך השאלה, כאלו שאלו להקכ״ה טעמו ורצונו והוא כביכול השיב בכבודו.ובעצמו את זאת, כיהיאהכונההאמתית, והנרצה ממנויתברך. <כד) איך תעיז פניך לענות שקר בהר״מבם ז״ל ולאמור כי הודה כבר שאין טעם בעיקר אצלו הטעמים שנתן ייעל המצות? איה מצאת כזאת? ענה בו אס אמת יהגה מכך! הלא הוא ז״ל הרבה לדבר בעכין הזה בפרקים רבים מספרו הנחמד מורה בבוכים , והכי תחשוב שכתב כל זאת רק לשחק לפנינו? לא לתוהו ולא לחכם כתב בסוף פרק ל״ב מחלק השלישי והבינהו מאוד והסתכל בוי* לא לתוהו ולא לחנם כתב בפרק ל״א מהחלק הזה כהקדמה למה שהציג אחריו נתינת הטעם לקרבכזת (יאמר:, מבני אדם אנשים אשר /