Ha- Meʾasef · 1797-01-01 · מחברת רביעית (1797) · p. [Seite 50]

( שבו ) הייה מחכמת הבורא י״ת להקים עדית כיעקב יתירה שם בישראל להפרישי ע״י מצית התירה ממיתרי ותענוגי העילס ילהכרית הטפש ללכתבעק׳בי השכל ככל אשר יירה השכל איתי תשמיד הנפש לפשית ילכלתי סיר מן המציה ימין ושמאל, זאחרי אשר חנן אלהים את האדם להאיר על חשכת גיפז שני המאירים הגדילים אזר השפל יאור התירה , יהיא משחית דרכי על הארךלילך במועצת נפשי הרעה, ואשמה הנפש ההיא, גדיל עיני מנשיא וחטאתי כבדה מאיד, ומשפט האדם הזה חריץ כי חייבדאשו למלך, ואחת דתי להמיתזלהמחזת שמומן הארץ, ולא יועילו ולא היאלך! — גס שגגה גדילה שגגת באמרך הכפש המשכלת אוהבת הפרישות מתענוגי הגיף יהבדידה מבכי אדם, אדרבא, הנפש המשכלת אוהצת את החברה ללהקת אנשים ישרים במאה/* ושונאת את הבדילה תכלית שנאה, כי על ידי החברה יגיע לבכי אדם קכין השלמית , והיא תעזור להם לקנות קכץ רב גיס ממדות גסממושכלזת; ובלעדהרמדזת רבות לא תזכרנה ולא תפקדכה, ורבות ממזשכלות מחכמות ומידיעות לא תעלינה על לב בכי אדם לעולם! גס הרמ״בס בשמונה פרקיו העיר על זה. ולא זאת לבד כי אס גס תענוגי הגיף איכס מאוסים לנפש המשכלת, אס יהיו נערכים בדרך הממוצע מבלי נטית לשתי קצות, ותכליתס לחזק הגיף ולקיימו בריא ולהטיב על יידי כך ־את נפש המשכלת , כי בחלוש הגוף יחלש גס *השכל ומברכתו יבורך גס הוא. וכבר רמזו חז״ל על זהבאמרס כל המזיר את עצמו מן היין כקרא חוטא, כי כל תענוגי הגוף אשר תכליתם וכוכתס לא למען החותר בלבד כי אס להטיב על ידם את נפשו השכלית; להיות בשמחה ובטוב, הרי המה משובחים! וכבר אמרו אץ שכיכה שורה אלא מתוך שמתה! זאיךפה מקום להאריך כזה•