Ha- Meʾasef · 1797-01-01 · מחברת רביעית (1797) · p. [Seite 45]

( שפא C עולם, (אלה לחיי עולה לקפל שכרן “ (אמר בקבלה(טו) ואתה לך לקץ ותנוח (תעמוד לגזרלך לקץ'הימין הרי שתחיית המתים מפורש בנביאים אלא שבגמרא פעי (סנהדרין צ) * החיית המתים מן התורה מניין שנאמר למען ירפו ימיכם וכ״ו לתת להס, לכם לא נאמר ין א להם מכאן רמז לתחיית המתים כזנ1 כזה למ״ש ועתה הביטו נא וראו פנים כפנים, כי העידותי נכס היזם שלשה עדים נאמנים המושכל והכתוב הקפלה,להעלות לכס רפאות תעלה ״־•--• כהדפרין* » הגדת היום מן המושכל מן הכתוב ומן הקפלה כי לא למדת חכמה ודעת קדושים לא תדע הקשת ושפטת מן השארת הנפש על גלגול הנשמה, כאלו האחת מחייכת את השנית, ובאמת רחוקות המה במאוד, סמכת על הכתובים והודעת כי אין לאל ידך להשיג דרך המליצה, ואס לא תאמין י1י, אעידה לך שני עדים נאמנים אשר לא יכזבו * האחד רכינו'סעדיה הגאון כי הוא כתב(טז) על גלגול הנשמה אשר כלשונו כקרא העתקה או השנות ולעג מאוד עלץ וזה דברו: מאכל אומר שמצאתי אנשים ממי שנקראים יהודים אומרים־כהשנות וקוראים אותו העתקה ,וענינו אצלם שחנו י וראובן (יטו),<א ידעתי למה קרא לזה קפלה, הלא מקרא מפורש הוא בדניאל? אולי על הדמיון והשווי אשר יש לספר ודניאל עם ספרי קפלה,־ יפי בדניאל נאמר וסתומים וחתומים הדברים, יתבררו ויתלבנו ויצרפו וכו׳ ולן הוא כקבלה; דניאל אמר ואני שמעתי ולא אבין, ״וכן הם אמד ודרך, אחתלהס. (טז) מפר האמונות והרימה מרבי« מעדיה גאון, מאמר <י״1, פרק זי״ן נעצם הנפש. 1 t