Ha- Meʾasef · 1797-01-01 · מחברת רביעית (1797) · p. [Seite 43]

( שיען ) וכמין שהנפש תשלב צפריר?I הגלן>, הנאמר שאין בכתה לשלב כ״א אל הגלף הקדלס להזא ככר שב אל העפר לשב כליסזד אל יסודו(אס לא גזפלת הצדיקים שקיימים כדאמרינן בהרבה מקלמזת בש״ס) אל לגזף אחר(יב) היתפאר הגרזן אל החוצב לאמור כי אין בכח החלצב לחצזב עצים כ״א בגרזן זה לאס יאבד אל ישכר אפס כח החלצב לחצוב עלד בגרזן אחר• זהכלל כי כל הברכלת והקללות שבתורה לא נתקיימו לאזתל הדלי שנאמר להם כ״א אחר כמה דלרלת , האם לא יבוא הפועל המתיגע כל היום בעבלדה על שכרו רק ינתן השכר ההזא לבן בן מל, אז אס לא יענש המלרד במלך אך יושת ענשל על בן בן בנו, אפלת אכלו בוסר לשני בניס תקהנה אס לא שהנפשזת עצמן ירדל ממעל להארץ הלזל לקבל שכרם לעונשם, יהיה באיזה דלר שיהיה בענין שהצדיק בעצמו יאכל פרי מעלליו לקפל שכרל, זהרשע בעצמו כגמול ידיל יעשה לל לקפל עכשל * להרי הכתוב אזמר כי ישאלך בנך מחר לאמור מה העדות לכל, זאמרתאלילעבדיס היינילפרעה, ויוציאנוה׳ משס,ואותנו הלציא משם, לכן נצשזז מביאי הבכזריס לירעל אותנו המצרים, ויתכן עלינו עבודה קשה ונצעק אל ה׳זישמע קולינו לירא עמלינו זאת לחצינו לילציאנו ה׳ משם, והרי מביאי בכזריס לא היו במצרים ולא הרעל להם המצרים לכל׳ כ״א לאבלת אבותיהם נעשה כל זאתזהיה להם לאמור עבדים היו אבזתיכל ' במצרים (יב) תימא, אס גל׳פלת הצדיקים קיימים , הלא אבותינו אברהם יצחק ליעקב בזלדאי בכלל צדיקים המה ולפי זה גלפס קייס, לאס כן היאך מיכח מן לך לך זלך הנאמר אצל אברהם יצחק ליעקב, שנשמתם תשלב לא לבד לגוף הקדום כי אס גס אל גלף אחר, הלא גזפס קייס לתשלב נשמתם לגזפס? ליש לזמר אגב חריפתא משבשתא.