Ha- Meʾasef · 1797-01-01 · מחברת רביעית (1797) · p. [Seite 41]

( שין C וגוף אחר ואינומן הנמנע(ט) כי כל אפשר איני מן הכמננג ללדבריכס הלא נמנע וא״כ כל אפשר נמנע , ואחרי שידענו ששניהם אמת ר״ל אמתת השארת הנפש(אמתה שאפשרי אינל מן הנמנע, כי ככר עמדכ1 עליה חן המושכל שהנפש לא תכלה לא כללה ללא מקצתה בכלות הגלף (לאפי׳ מי שלא נגה עליו אלר התורה עמד על ענין הנכבד הזה מצד חקירת שכלל ונתאמץ על האמונה הזאת לנתן נפשו עליה הלא ׳החכ0 חאקראטום לריעיל) להוא מלתכס מכל האדם אשר ע־פ האדמה, מלבד הקבלה האמתית לראיות הכתובים שהנפש משאר אחרי מות הגוף זכל כוחותיה כמאז כן עתה , זא'}כ אפשר לה להחיות עוד גוף אחר לגופות הרבה לק מן הראלי מצד השכל(י) כי אחרי שהגוף אינו כ״א כלי תשמיש הנפש להנפש מוציא מעשיהל י1 הפזעל ע״י הגוף כמל שהחלטב עצים מבקע העץ ע״י הקרדלס, (החייט תופר הבגד ע״ייהמחט, לכי נאמר שבאבידת הקרדום והמחט אבדל גם מלאכת החטיבה לתפירה מן החוטב והחייט ללא יוכלו־ עלד לחטוב עצים בקרדום (ט) אתם חכמי ההגיון שימו לבכם היטיב להקש הזה כי לא מצאתם דוגמתו בכל ארבעה תמוכות ההקשיס. >זכ* צורתו: הקדמה הגדולה! יכולת בידה לשכון עלד בגוף אחר ולהחיותו; הקדמה הקטנה נקתרת אך מובנת .מאליה זהיא: יכולת בידה לשכזן עלד בגוף אחרולהחיותו; י והתולדה : אס פן יכולת בידה לשכלן עוד בגלן אתן! ללהחילתל.—* הרה עמל לילד שקר I <0 פיו הכשילז כי אמר לכן הראלי מצד השכל, לא״כ מוכת?גד כה לא היל דבריו מצד השכל.