Ha- Meʾasef · 1797-01-01 · מחברת רביעית (1797) · p. [Seite 33]

< שט C 4 I I!,כ״הק״ה (ה)! צאו בא והעריכו ערך מש*;יבפס 1 מדעסויא <ה£ הרמ״בס ז״ל בזך שכלו שמר פיו ולשמו מלהציג בספרו יד החזקה מלות שבעים לשון רק הציג תחתיהן כרוב הלשונות , גם לפי דעתו הרמה לא היה מעכב כלל אם לא היו בל אנשי סנהדרין יודעים ברוב הלשונות כי כן אמר (הלכות סנהדרין פרק ב, הלכה ויו) וצריך להשתדל ולבדוין ולחפש שיהיו כולן בעלי שיבה בעלי קומה בעלי מראה נבוני לחש ושידעו ברוב הלשונות כדי שלא תהא הסנהדרין שומעת מפי המתורגמן. וכתב ע״ז בעל כסן משנה בסנהדרין ובמנחות אמר ר' יוחנן אין מושיבין בסנהדרין אלא זכ״ו וסתברבינו יודעקברוב הלשונות משוס דדבד זר הוא להמצא מ< שידע בכל ע' לשון ומשמע לרבינו דהאי אין מזשינין היינו דהיכא משתכתי אבל אי לא משתכחי לא מעכבי כל הני ויש סעד לדבר מדאמרו גבי משה ואילו נבונים לא אשכי! ע״כל. ואני מצאתי עוד סעד לדבריו כי אמרו במסכת סנהדרין(פרק מחכקין, פ״ח ע״ב) כל מי שהוא חכם שפל! ברך ודעת הבריות נוחה הימנו יהיה דיין בעירו משם מעלין אותו להר הבית משם לעזרה משם ללשכת הגזית• הרי לפניך שלקחו לסנהדרין האיש אשר מתואר במעלות ובמדות? האלה אן שלא היה יודע לדבר ברוב הלשונות ובאמת ספורס משבעים לשונות הוא עי״ד העברה כדרכה לפעמים, כי אס נאמר שכונתם על מה שהאמינו שישנו בעולם שבעיס אומות, הלא נשיב , לאיזה סבה היו הסנהדרין צריכין לדעת לשון כל אומה ואומה הלא בימיהם לא היו בני ישראל מפוזריןכלכך בארבע כנפות הארץ? זיפה אמר כעל כסן משנהדדבר זר הוא להמצאמי שידע בכל שבעים לשונות• ג א ג 5 אן