Ha- Meʾasef · 1797-01-01 · מחברת שלישית (1797) · p. [Seite 89]

( רסט > המן בעץ בפורים אז כאכילת דאת הכבש «פחה ■ותמרי וירקא בראש השנה, או התיר לאכול אגוזים ביזם הושענה, אז דרש לעס כי אין חפץ לאל בשתי שערות לבנות יוצאות בין מעברתא לקציצה, או כפר (הס מלהזכיר) בסלר הנענועים בלולב כז׳? ואולי דבר סרה על הניסים הידועים לכל בני הגזלה, כאותם שעשה מזהר״ר לוי בהזמינו את הקיסר רזדלפזס למשתה , ובהזכרת השם הוריד בירה מן השמים, אז כפר בגולם שעשה מוהרר נפתלי זצ״ל אשר עפרו עודנו טמון וגנוז(כק״ק פוזנא), או אולי השיאו לבז להטיל דופי בסגולות הידועים, שאיאיפשר להסיר עין הרע בגחלים עמומות ובלחש זכ״ז(שם) זעל ״״ השאלות האלה השיב המלמד הדובר למחבר "אדוני י. אבל גם באלה שלח ידו, במכתבו דש״ו פרק ה ־־- ולא יאמינו עוד לשיחות נשים טפלות - כו' a (שם) והטיח עוד שם בדברים להאשים את הספר על אשר כתוב בז ללמד את נערי בני ישראל מקרא ולשון עברית על סדר הדקדוק. כי בזה יגיע נזק רב להמלמדים כלס ני לא ידעו דבר מפי׳ המקרא ומדקדוקי וכראות המחבר כי. האיש המתלונן הלזה אזיל חסר תבונות מאשים הספר על לא דבר ,!יעזבהו בלי יוענה , כמאמר החכם אל תען כסיל וגו׳. ויפן?1 אחד הגדולים לשמוע מה גס בפיו, אולי יגיד הוא לו דברים של טעם, ובדברו עמו על אודות הספר/ ושמע כל תלונותיו כי גס המה הבל ורעות רוח, אז הבקהמיזבר כי דברי שלום ואמת צדקו יחדיו כצדקת מחברם, ועל לא דבר שפכו עליז בוז , ויחם לבבו׳בקרבז, להציל נפש צדיק ממתקוממי! אשר קמו לבלעו חנם* ויאמר אס אבינה! ר