Ha- Meʾasef · 1797-01-01 · מחברת שלישית (1797) · p. [Seite 54]

I ( רלד C ז הנצש גדלה«הצליחה , כיהלציאז ילשפיה כחלתיהם, להשלימן 04 נפשם גם נפש ריעיהס, לכזה בר«ב מדינלת אייראפא. וכבר היה כן בכל הארץ כלה ל«לי קמז לפעמים אנשי רשע ושטנו חכמי הדזרלת להחריבל מקלמלת דבלת, לכל תפארתם. — ולפי זה לא הלציא הבלרא את היהזדיס , הנכללים גם הס במין האנלשי בכלל, משארי בני אדם אשר ברא בעללמל, מתת גס להם כמלהם, כחלת הנפש להוציאן לפעולה , לא בצר ללא מנע , ללא כחד מנפשם מאומה גס הלא יהיה לעס , יפעול פעלללת טלבלת בארץ מולדתו גס הלא כאחד מהם לתכלית הגדזל אשר שם ה7 ביצוריז, בקצבז ייעלדל למעשיהל. לאך במסילות שלנלת המה יעלו הר האלהיס, לאך במנהגים חיצונים המה נבדלים מהעמים, לא במעשים האמתייס, לא בקצבם , ייעודם, לתכליתם. טחו עיני הדלרלת הראשזנלת, זלא ראז ללכת בדרכי הממשלה הנכונה וההנהגה האמיתי תעז בדרך שגל גס הזידז• — אך למה זה אלך בדרך למרחוק / להביא ראיות ממשפטי לדיני האדם בכלל, להראלת חלבלת המושל להעם הזה הלא קרלב הדבר לעינינו, והשכל מחיב אלתל שהדין עמל*), לחלקה אחת תהיה גס להם בכלל חברת הממשלה *) הנה תמהז מקצה אחי אמונתי, כיחקרהדזרש להביא ראיזתיל לצדקנל במשפט מדברי השכל, ללא הזכיר דברי תלרתנל הקדושה האומרת , להייתס לי שגולה מכל העמיס,כי לי כל הארץ, לכתיב אתם תהיו לי ממלכת כהניס לגלי קדוש• לכתיב רק עס חכם לנבון הגוי הגדול הזה לכל׳ — ואמרתי להצדיק דרך הדורש כזה הלא ידוע כי בעלנלתינל, לבעלנלת אבלתינל גלינו מארצנו ונחרב