Ha- Meʾasef · 1797-01-01 · מחברת שלישית (1797) · p. [Seite 30]

נ רי C ימים עליה ותשקה עדרי עמך־ זמספרך אשר כתבת היה לככי ישראל אזר, כאשר כסה החושך ארץ וערפל לאומיה — גס המעש אשר שאבתי לי ממעיני החכמה, מידך בא אלי, אתה בריתם לי \ כי בעזדני נער התעכי אלהיס מבית אבי, וגר היתי בארץ נכריה לי, באין עוזר לנאץ סומך, נפשי בל ידעה איה החכמה תמצא לאי זה מקום בינה, זבל יכלה להוציא יקר מזולל ללהבדיל בין קודש לחול ובין טוב לרע. ויהי כאשר הקרה ה׳ לפני ספרך מורה נבוכים אז תפקחנה עיני ג) ואראה המסילה העולה בית אל אשר ישרת וסללת לעוברי דרך הקודש , אז נשבעתי במסילה הזאת אעלה , לא אסור ממנה כל ימי היותי על האדמה. ועתה " " " * מ״ב״ם ענותך תרביני אחי! הלא טוב עזללותיך מבצירי! כי, אס אמנם החילותי אני להראות מסילה לאלהינו, הלא אתה ברוך ה׳! פנית זסקלתה אותה, אתה הרימות ממנה כל מכשול אשר נסתר מנגד עיני.- אך הרף מזאת ואל נוסיף לדבר עוד בדבר הזה. כשיחה נא ממשפט אנשי דורך זממעשיהס כי הוגד הוגד לי כמקרה אשר קרה לי על אודת ספרי, קרה גס לך מקרה אחת לנו , כי קמו דקהלן עליך ג) לכן כתב ריעי היקר ר׳ איצק אייכל נספרו תולדת משה איך אדונינו הרמ״במן ז״ל הודה שספר מזרה נבוכים היה יסוד כל ידיעותיו וראשית חכמתו י וואלפסזאהן•