Ha- Meʾasef · 1797-01-01 · מחברת שלישית (1797) · p. [Seite 31]

( ריא ) עליך עדת מתקנאים ויקנאו לך כקהל ישראל, מי האנשים האלה, מה שמותם ומה מעשיהם? סב״מג לא חכמים המה , בני פלי דעת, כי לן חכמ1 ישכילו ליבינו כי לא קנאת ה'צבאות תעשה כזאתי. היהיה לרצון לפני אלהיס תועבה צלם אלהים? היפקש העושה שלוםפמרזמיו, ריב ומדון בארץ? ואולם הן בעודני חי עמהס, גס קנאתם האפדתי מלבי, אף כי עתה אחרי הפרדי מהם , ומה אשא שמותם עוד על שפתי? מ״ב״ם צדקת אחי צדקת, אך נכסוף נכתפתי לדעת על מה החרישו נשיאי העדה היזשכים על כםאות למשפט בין דין לדין ובין ריב לריב? הלא להם המצזה להורות את עם אלהיס הדרך אשר ילכו בה והמעשה אשר יעשון! מדוע שמו יד לפיהם ולא עשו כאשר עשו לי האנשים הטובים דוד בן קמחי ומשה בן נחמן ואחוזת מריעיהס? הלא המה השליכו כבודם מנגד לכבוד האמת והשלום ויתאמצו להציל הנרדף מיד הרודפים! ר) מב״מנ (נאנח) הימים הראשונים היו טובים מאלה. י1 לפנים בישראל התורה והחכמה , בנות אלהיס, משולבות ד) כבר נודע התכסזך הגדול אשר היה אחר מות משה בן מימון על אזדת קפח מורה נבוכים , ולולא הרד״ק והרמ״בן היו בעוזריו, הוציאו רבני צרפת אותו לשריפה. עיין כתפר המכונה אגרת הרמ״בס. דברי אוהבי•