Ha- Meʾasef · 1797-01-01 · מחברת שלישית (1797) · p. [Seite 20]

האיש ירא ה', ואלז גכי נהנה מיגיעו כתיב: יגיע כפין פי תאכל אשריךזטלב לך: אשריךבע״הז, וטובלךלעה״ב, ולגבי ירא שמיס, וטוב לך לא כתיב• — (כרכזת ה׳ ע״א) שימו לב לדברי החכם להתבונן נהמה , מה יתרון לאדם אשר כנפשו יניא לחמי, מרעהו אשר על פדיכזת יקום, כי יעזרוהו אחיו , זיטיבו לו איש איש מהונו, להיות טרף לביתו, למען יעמוד ביראת ה׳ כל היזם — הלא המצא יתר שאת לאיש הטוב ההוא, אשר כעמל ידו ישבע לחם הן על פכי האדמה הזאת יבלה ימיו בטוב — ובנעימות יחיה נצח *־*־־ יראה בטוב אשר מצאה ידו, 'ישמח לבו צפרי מעללו כי יאכל, זבה ימצא עונג לנפשו. (כי כן דרך האדם ׳ למצוא כחת במפעלו אשר עשתה ידו , שבעתים כעל מתת רעהו אשר יתן לו , והוא לא עמל בז —) ויתר עוז לו בצדקת ה׳, להיות תמים עמו — הצנע לכת עם אלהיו ־־־ לא ישא פכי כל גבר — באלהיס ישים כסלו׳, ולא ■ישכח מעללי אל, יען חדשים לבקרים יראה חסדיה׳, כתתו לו לחם בבוקר לשבוע, ליזמו כתן מימיו נאמנים , ואת לחם אלהיו הוא אוכל — לא ייחל לאיש ולא יקוה לו, כל מאויי נפשו אמת הם , להיות אהוב לאלהיו, ולכל מעשיו מטרה אחת להפיק רצון ה׳. הלא זה •האיש תמים עם ה׳! כי גדר התמימות הוא , אס כל החלקים מתאימים לדבר אחד, והתמימות עם ה׳ שכל מאויי הנפש מתאימים ואד לעבודת ה'. — לא כן האיש אשר את חקו^יאכל מאת כדיבי עם, גס אס בין חסידים יתחסד, ויאא אלקיס מנעוריו / אין עוד בית טובו; הן לבבו איננו תמים עס ה' כי אחרי אשר