Ha- Meʾasef · 1797-01-01 · מחברת שניה (1797) · p. [Seite 48]

3קמד£ <נילוני,, (אל1כ0 חי אנכי אס אוכג חןרהו^ ׳?לא פוסח ,ז\ .״ על^שתי סעיפים הוא! כי פעם־ ידבר, כפלוסוף ■ופעם כאיש צדיק תמיסזלאלבד כצדיק כי אס ג® ~^..כהסיד^פנוס.משורה הדין; כיהןא אזמר שכל J * *המצות שכליות, זמי לא ידע שמקצתם בלתי שכליות רק שימעיות ’ "ומעתה ’לא אתפלא עוד על שדבריו י סותרים זה את זה בספרו יד החזקה, ולו הכרתיהו מאז י־ _:_•י . •-־ ז *• י ־ השם ואחדותו וכו7. ואני יודע שנפשן* •תברח מזה העכין פהכרת־ובתחילתמחשבה, -ויכבדעליך ותשאלני בלבךלאמור: איך יבואו מצות ופעולות עצומות; *מבוארות מאוד והושם להם זמנים , והס כולס בלתי מכוונים אל עצמס רק הס דבר אחד כאלו הם תחבלה וכו'? שמע תשובתי אשר תסיר מלבך זה החלי והגולה' לךאמתת מה שעוררתיך עליו , והוא , שכבר בא בתורה כמו זה הענץ בשוה, והוא אמרו ולא צחס אלהים דרך.ארץ פלשתים זכו' י•1 — הנה הצגתי פה דברי דמב״ם רל בקצרה לתעךתדע טעם האמתי למצות ארבנות v ואשרי משכיל, אשר יעמול לקרוא הפרק הנזכר מספר המורה מראשיתו עד תכליתו, כי שם ימצא דברים צווציס מאוד', המעידים על גודל מעלת אדונינו רמ״בס ז״ל ועל רוחב בינתו. והנה ידעתי שהרב רמ״בן ז״ל טרח ועמל לבטל דברי מל׳בס האלה , ולהוכיח שהקרבנזת היו מטעם אחר צ(צד עמדת השם בהכרח; ואולם כל משכיל יכול בחקירה ובעיון מעט לסתור דברי רמ״בן ולהראות כי הוא לא ירד כלל. לדעת הרמ״בס ולא הבינהו(ולולא יוצא מכוונתי פה, הרחבתי מס, יותר אולי אעשה זאת בפעם אחרת ולמועד אחר) גס הפנס לון אברבנאל בהיןדמתזלהפר ויקרא הכה על קדקל. הומ״ק , והראם בשכלו כטזל דעת המנגד הזה ,, זצודין* י . דעת