Ha- Meʾasef · 1797-01-01 · מחברת שניה (1797) · p. [Seite 42]

(קלח) ברנד הזה׳ז •כאשר מצאנו בתלמוד (ז) ארבעה - פכנתו לפרדת, כן עזאי הציץ ומת, ק זומא הציץ ונפגע, אתר קצץ משמנות וכו׳ * רצונם כמאמר הזה הוא ז; זה מרוב התמדתו כעיון הדק והנשגכ 4 החליש את גופו וימשיך לו -תחלואים עד שמת; זה מפאת עומק המושג וקוצר המשיג, נשרפה דעתו ,;זה יצא לתומת רעה וכחש באלהיס . ולכן כל המעיין בדבריה האלה צריך, שמירה גדולה וחזוין לב, לבלתי יזח דעתו ממנו ויעש באושים . ונעבור זע.אמתאלהיפ. למשה ושמתיך בנקרת הצור דרך למיון ומשל , כאלו תעמוד מקרת הצור . להשמר מכל פגע רע ולה&תר מזרם. וממשר, כן ‘תחזק ותאמץ בעיון הזיה'ולא תסור ימין ושמאל, לא תשרפה דעתך ולא תציץ ותמות . ושכותי ׳ כפי ע^יך גס זאי!’דרך7מחן ורצונו; 'אני אשמרך מכל מחשבה. בלתי שהזדה^/ולא. אקצן בנשיעות, ןדבר'ה:ת;לה:;כלשוןמי׳אדם .''— ‘ והרחבתי לך הבאור אף שהוא יוצא מכוכתנו, למען הראותך גודל ׳ מעלת ידיעה ברורהr ועל'1עה כזאת , רצוני, להשיג דרכי הבורא ברוך הוא ומדותיו כפי מתת שפל איש ואיש להשיג , אמרו• התלמודים.: כל תלמיד.חכם שאין ג1 דעה נבלה שובה ממנו V זכי יש לנבלה ־תועלת יותר מלאיש הזה אשר לא יצלח לצל " ־; ■;»״, : •י פלוני :;1 ־ 1 ,1 v.f (ז) מתכת חגיגה פרק אין דורשין. זשס פרדס(סחמודילן) ' על דרך השאלה , כאלו נככתו למקום "נחלוד ויפה המשמח לבב אנוש , *כי העיון בדבר הזה' , משמת לבב אנוש, ויעש לו תענוגים