Ha- Meʾasef · 1797-01-01 · מחברת שניה (1797) · p. [Seite 28]

(קכד). כאשר,יאמץ ההמון " מלהרחיק הדעה הכוזבת הזאת מבני ישראל ולנטוע בלבם הדעת הישרה , ׳' והיא , שהרעס והפרק ממסדים בחקי הטבע מאז בלוא אלהיס ארץ ושמים , יסדו חכמי התלמודיים לכרך ברכת עושה מעשה בראשית , להורות שהברק ממעשה בראשית , דהייכז מחלף הטבע ,׳ ני שס מעשה,בראשית , כנוי לחוקי הטבע "י־ פלוני הנעלם ממך דעת האמוראים בסבת הרעם הלא הס אמרו שספת הזזעות למעלה מן הטבע, ניכה דבריהם : רבקטינאאמרכפיוסופקזזעלגבזו, ורבי מחצן אמר אנחה מתאנח (Ü ן»״ב״ם (אל לבו) שטיא בחדא .מלתא קאי "(אל פלוני) אל השיבני מדברי אגדה , ואל תשען על דברי יחיד,(fi כי , אז ליחיד הזה כונה נסתרה בהמאמר אשר לא 00 פרכות פרק הרואה (ר) רגעו נסים גאון בפרושו לפרק הרואה פתב גס כן על המאמר הזה כדברים האלה וזה לשונו: " האי מלתא אגדתא היא ופה ובכל מה דדמי לה אמרי רבנן אין סומכין על דברי אגדה ־ וכן כתב הרמפה באגחתיו לחכמי עיר מארסעלליע : " וכן אין ראוי לאדם להניח דפרים של דעת שככר נתאמתו הראיות כהן מנעור כפיו מתן ויתלה בדברי יחיד מן החכמים ע״ה , שאפשר שנתעלם ממנו דפר נאותה שעה , או שיש באותם הדברים רמז , אז אמרם •לפי שעה ומעשה שהיה " הלא תראו שהרי כמה פסוקיה מן התורה אינן כפשוטן ולפי שנודע בראיות של דעת שאי