Ha- Meʾasef · 1797-01-01 · מחברת ראשונה (1797) · p. [Seite 90]

( פד ) כעצמו שכל ימיו היה כוחי באשר חפץ ה* "' והנס הדורש סתר את יסוד האמתי נדי לננות כנין של שטות על'יסוד של שקר; שאל שלא כעדן והשיב שלא כהלגה שאל יי מאי לשון עליך " יוחנן אמר קרא? וני הקיא על ר׳ יוחנן אמר מילתיה? » השתוממו על חריפות הקושיא הזאת I *אבל תשתוממו עול יותר על חריפות תשובתו / <ל עליך יוחנן לאת' סובר דהוי ליה «בכין ומהו לא קייס פ״ור ולכך תצער את עצמך אמר־*קראן *!כי׳ הקרא בא למעט שיטתך כי מקרא מוצת■ הקרב אסי ללוכו' “ — מי יתןואדע קרא למעט שטותו סל'הדורשת הכה אמרתי אותי ג׳ כעמיס בכל יוס ״ — אף כנתוני ספא הקודש ידיו רב לו לסתור ובננות בפי בעולה טל רוחו הזך והבהיר י על בכתוב במלאכי זכרו הוו*ת משה עבדי אש1 צדתי אוהו בחורב עד־1 כל ישראל י תקים• ומשפטים דקידצן הדורש ,ל מדוע כנה אותו בשס עבדי זלמען קייס מאמר הכתוב ענדת כסיל באול־^תו / נפרק הקושיא הזאת כשטותיה / כיון שפתח ספר יהושע שהוא *ראשון לספרי הנגיאיס במאמצי משה עברי מח / יאמר גס בספר״מלאכי שהוא האחרון לספרי הנביאים זכרו תורת סשה׳-עפד-י " י— על הכתוב נתירה היק,־ ח עת ספר התורה הזח ושמתם אותו ■מצד ארון ברית ה׳ וגו׳ כי אנוכי ידעתי■ •את’מריך וגו׳ הן נעודני חי עמכם ממריבם הייתם עם ה׳י״ואף פי **התרי מותי דקדק הדורש ללמה שייכות ק״ז הזה למה שאמר לקוח ל* את ספר התורה הזה ושמתם אוחו מצד‘איון ברית ה׳ על זה ישיב אליו בר ני רב דחד יומא; /־ שטיא שאי לשי&א לקרא והיה שם בך ד־יער!/ כי אנוכי ■ידעתי את מחך ו^׳* v~ על מאמר הכשובנתהליס דיצ^רה^מינו עליותיו אמר הדורש היינו עליותיו של ס*מ * •הישמע' חרוף גדול יותר «זו להחליף מך השס׳יתעלה בכנו״ הס״מ / כי כל ■המדים הנאים שס הן לפני המאמר הזה אך לאחריו מדבריס כלס בשם הקדוש והטהור' / והדורש הזה בעקבות'שפתיס* מטמא &טהאר בפירושו גס איך ישמש ייי שיש לו ־W בקייףו בצנוי ה5א ppp השם /־'אס לא נזכר נ3ר:ה^ס 'לזה״מקדס * ‘יד־־ גלל -הכתוג ויהי השמש י לבו^ ותדדמה״ננלה־ע^אג^ם £ i והנה