Ha- Meʾasef · 1797-01-01 · מחברת ראשונה (1797) · p. [Seite 87]

( פא ) ידעו תמיד אס יהיה הלקוי כולו או חצי או רובע ♦ אמנס מפלא מזה הוא התירוץ שמפרק / נאמרו כי כן פירוש הגמרא / *ן.א3״ד שמת ואינו נספל כהלכה / כלומר שאין אומרים אף #*נהשפדו הלכה משמו אז מת הוא בוודאי ואז אינו רוצה השמש v לצאת ולהאיר ומחו להו בשיתין פולסא מורא ואמרה להפוק ,?ואנהר •»> ראו נא אחי / והשתוממו על הפלישוף האצהי והתורני החריף הזה I אטו לחו הקושוא במקומה עומדת? הלא הארת החמה על הארץ מחוייב מתנועת גרמי השמים וכסיליהם / כדכתיב וזרח השמש ובא השמש ואל מקומו שואף זורח הוא שס /. ואיך אפשר לזמר שאינה רוצה השמש לצאת ולהאיר? הכי נדידה תליא מלתא? ואיפה תסתי ואנה קנרח? גס איך אפשר שכופין אותה גרי שיתין פולשא דנורא אחרי אשר היא בעצמה אש בועית? — ובאמת דברי חז״ל ערכים ונעים לאומריהם בעלי חכמה ומוסר / אלא שהרוצה לפרש אותם ככתבם וכמשמעם אינו אלא טועה / יען שהס נחרו תמיד ליפות מוסרם כמשל ובמליצה ובחידות / ועל דיך הכתוב ל^קהת מוסר השכל לתת לפתאיכש ערמו־־־, להבין משל, ומליצה דבר*■ חכמים וחדותם * יען באמרס נשביל ד׳ דברים החמה לוקה / רצונם בזה : שבאותו המקום שאלו הדברים נעשים ראוי שאל תופע עליו נהרה ושיחשיך השמש לבלתי תראה נגלה. כזאת / כעון נמרה המאורסה שצעקה בעיר ואין לה מושיע שזה מעיד על רשעת יושבי העיר זמדותיהן הגרועות / ולכן אינם ראויס ליאות נאור השמש וליהנות משפע״ניכותיה אשר השם יתעלה מריק על ידה £ל,האדץ " וכן אב׳׳ד שמתולאנ-ספד כהלכה/,שאין להחליף <מו שטעה הדורש הזה עס.׳מל& כראוי / bk ענינו נפי הרגיל *:ץ אנשים נעלי מלות טינות אוהבי מוסר וירא.ה׳; *) 1אס לא יספדו אנשי; העיר; על. אכ״ל שמת / ,!ה אי אפשר ך־•" וי א 6 I . ׳ •אלא V > י■ ״" ת *׳ י * ’ ■י. ד» < yv?n׳7_~- .!כ־כץ.;;™™—— 7T~r\. " ״. ... *מלת כראוי יתזינס .נליא גייה1זין אמגס מלת י.נהלכה ייזורגה בצ.״א ״;.״;• *ליו ני דן < זכן ני׳ הל5יד;כמא^!ן«^לרל^ד אחיי <ך (דגיל*לצכק יחההעגין, <ל׳ן 1>pü וינטעט יין דעי נברויך