Ha- Meʾasef · 1797-01-01 · מחברת ראשונה (1797) · p. [Seite 56]

( נ ) יסצא ואני לשלו׳ ני אדבר אף לא יהי׳ לכדו נשמעיך ולו! יעשה רושם וזה;יהי׳ סימן שאין בידו להשיב על לגרץ נ״א נא להחניף לעשות׳ עצמו כאחד הגחלים אשר. כארץ אשר נבונה אפו יענה- דנדי הבלייס ועל אדם נזה כולם יאמרו מה שאמרו חכמינו ז״ל פרת מפד מה קוליו נשמעין הואיל ומימיו מועעין ודבר• חכמים מחת ישמעון והיה יז:׳ו-אין אני רוצה להרבות מחלוקות בישראל ושאתם תצאו לריב מהר או לצאת נחרב או בחנית ומבקש אני ממעלתנס שלא: להתחזק במחלוקות עכור זה ני אין אחס צריכים לכך רק אס תיצאו כי יש ממש בדברי תפרסמו הדבר^ כי האמת אתי וממילא לא תבא אשה להחליץ בפניהם או להתגרש ע״י סידורם כי מה לה לצרה צהכניכן עצמה בספק יבמה לשוק או ספק א״א לעלמא במקום שיש עוררין ומחזירין בשער בשיגוה אחרונה הרי אני מעורר ומשביע אתכם באהבת אחים ורעים אלופי׳ ומיודעי חכמי קהלתיבדשלא־ תהא ח״ו בנס . איש פורע ראש אשר ירצה לסלק את עצמו ולהיות מנובשי פניהס כקרקע חלילה לכס ממשוח נדבר הזה הלא תדעו כי לאיסור יבמה לשוק גלאיסוה א׳׳א לעלמא הדבר נוגע וח״ו יהי׳ קולר תלוי׳ נצאווריכס קדשו את ד ויתראו ואס כגונה ארזיס נכהו לא יוכל לכס אם אתם מפרסמם האמת בלי עניס ומי שחתמו אמת הוא יסייע לכס לדבר האמת י ויברך אחכם בשלום ובאמת אלה הדכריס נתעכבו ע״י פשיעת: המעתיק לא נתחלקו בזמנם ני לא הי' נדי מספרם לחלקו! ביעקב ולהפיצם בישראל וביני ביני. קול ענות חלושה אנכי * שומע כי,צא״א מו;׳ה ז״ל הכ״מ הי׳ נשאל כדבר זה־והתיד־להס^ הנה מלכד.מה שתולין כאילן גדול אינו מועיל כלל וכלל ודבר t שנראה לעיגיס שהוא שלא כדין אין אנו סזמניס על שוס אחז ־= עד שנחוזזע העעס מאיזה סכרה ■דן אלא;אף גס זאת שהוא שקר על ידבר זה לא נשאל מעולם אא*מז מ״ג דל הנ*מ דרך ׳ שאלה ומעולם צא הי׳ למראה עיניו דכר הצוואה ולא ידע פרטי הדברים ואוהבים הוא דמפקי להאי.קלא לאלוהי יוצא מא״א מו״ה דל דרך פשקבוודאי הי׳ נותב פסק דין בצירוף דל ׳ והיו חותמים נו והי׳ למסר פסק זה לחנו ליקוס משתמר כי נוהג.> לדורות ונוגע לקרן הקיימת שהוא לעול׳ עד ביאת הגח1 ביב ובוודאי »