Ha- Meʾasef
- Journal
- Ha- Meʾasef
- Volume
- כרך השביעי (1797) (1797)
- Issue
- מחברת ראשונה (1797)
- Date
- 1797-01-01
- Page
- [Seite 55] (sequence 55)
- Language
- Hebrew, German
- Belongs to
- journal issue
- OCR quality
- 60% known words query
- IRI
…/9582265-9595700-9595701--2687-9595756- Visual Library
- page viewer of the UB Frankfurt
OCR text
( מט ) דצריך שלשה נמו שנתב רש*י רק סני גג "הדיוטות נמו בחליצה דסגי גג׳ הדיוסת היודעים לקרות אך סתם גי׳ דיכא כקראים נ״ד נעיר שהם מסתמא מומחים ועל זה אמר אביי לערכין אטו כל דמגרש בבי דיכא מגרש היינו במומחין שיודעים הדין דצריך לידור הנאה הא יכול לגרש בפני ג׳ שאינן מומחין ואיכן יודעין דצריך לידור הנאה־ " והנה הדברים ראוי׳ למי שאומדן אך דברי רש״י במסי׳ ערונין אינן סובלי׳ דברי אלה ני רש״י נתב יגרשנה נצינעא וג הדיוטות לא «וקרי נצינעא " והכה הרבה יש לדבר ולחלש בסוגי׳ וחת אך נסתמו בי מעיני העיון כן הרופא הזהיר אותי שלא לעיין בעיון רב ולכך לא כתבתי אלא מה שצריך לדינא בענין שאנו עוסקים בו ולדעתי הוא זה• יןושי' גדולה על רש ־׳י ניוסב׳ סנהדרין ומי שתירץ הקושי' ואת מרך נכון אחזיק לי מלא חפנא טימתא היוצא מוה דא5 מצטרך £׳ל .הוא־ מחלוקות בין הפוסקים ולכך לנתחלה בוודאי אין ראוי׳ להניח פסזלין לדין ולסדר הגט ולפי מה שעולה על וכרוני נט״ו ובתשובת ה״א מזרחי ומהר״ס אלשיך מפלפלא בזה הרבה ואני כעת חוצה על פני השדה ואין אתי בבית ני אם ד׳ ש?׳ע ונו׳ ואיו* גמרות ולא אוכל להחליט הדץ ולחפש בתשובת ראשונים והאחרונים אבל זה וודאי דלחליצה וגט ע״י שלית פםולין. וכל זמן שלא יחזור בהן מבאן ולהבא ואס הס כשרים לידות מן המוספים בחליצה ג״כ לכתחלה אשור נמ״ש הרמ״א גאה׳,ע סי׳ קש'׳ט סי׳ז : ומעתה אהו׳ אחיי׳ ורעי׳ יראי ה׳ ותושבי שמו הנה הוצעתי את דברי לפניכם כבן כפר בלי ספרים מצרכים לדבר זה ולכס משפט הבחירה להעמיק בדין הלא לבכם נפתחו של אולם ומבוא הש*ס והפוסקים נפתחים לפניכם ובטוח אני נמלת צדקתכס שלא תחניפו גזה לשוס אדם ותוציא הדין אמת לאמיתו ואין אני אומר ח״ו קבלו דעתי אך אני אזמר קבלו האמת ממי שאמדו ומי שיודע להפיך בזכות הני רבנן אחזיק לי׳ טובלאס יבא בראיות בחיית לדחות אותי הנני מוכן ועומד להודות אך אחת שאלתי ואותו אבקש שלא יבא אדס לדחות אותי נקש בסברות נרשיות ני הלא ידוע לנס כי כ״ה לאו קטלי קני נאגמא אנא ואחריש אס ידחה אדם אותו בעלה נדף נסיאק־וה אבקש שלא יבא אדם נגלי בלבדי ח1זדיס. ובחוצפה י א * 4 י יסגא