Ha- Meʾasef · 1797-01-01 · מחברת ראשונה (1797) · p. [Seite 53]

( מז ) מפורש 3ש״נ י׳׳ד &י' קס״א ס״ק י״ב בשם הרי׳׳ף להם חייבים להחזיר רק על המpבל גזרו חכמים שלא יקבל מהם ומעתה בגזול ואינו יודע למי גזול צריך לעשות ציני רכים אני מסופק אס גס גזה נאמר שלא יקבלו מהם הואיל והדבר שייך לרבים א״כ ממילא נמחול להס מתקנות חכמים והפקר ב״ד הפקר ואין כאן אדם שיאמר. שימחול לו בי הוא הנגזל / והנה אין לי ספרים כי אס ספרי ש׳, ע ואין גילי לעיין ולהחלים הדבר ובל״ה הוא דבר מסור ללב כי אם רוצה לצאת ידי שמים ולהחזיר אין מוחין כידו מלקבל כללו של דבר אני נבוך בזה ואתם תבחרו ותעיינו גענין זה י ומעתה נדבר אם ח״ו יגביר על הני תרי רבנן אהבת הנוצח כבוד המדומה ולא יעשה אחת משתים כמו שכתבתי לעיל והן נפסלין מכאן ולהבא לדין אס הס נס נפסלין לגט / והנה זה פשוט דהס פסולין לסדר הגט ע״י שלית שצריך לומר בפ״נ בפ'׳נ דזה הוי קייס שטיות;/ ובוודאי שנקרא דין וצריך ב׳'ד כשר ופסול בקרוב ופסול כמבואר נח״מ|סי׳ מ "ו. ס״ד שאף הרמ״א שס מיקל ביחיד מומחה אפילו בזמה הזה הואיל וקייס שטיות דרבנן אכל בזה לעא חולק דהוא כמו דין ופסול בלילה ותנה הש״ך 5ס ס״קה נתב דאפילו נדעבד לא הוי קיום ומשייס שם ואין חילק בזה בין שטיות לגט אפילו במקום עיגון " ומעתה «מילא נשמע כך לעדן דין שפסולין לדין שגס בדיעבד פסול אס נתקיים הגט גב״ד שנמצא בהס קרוב או פסול ואףשפסקינן נסי' קמ״ד בשליח ועוד שנים אחרים כשרים קייס הגט / והרי לדידן יש עידי מסירה לצרף מס השליח ואין צריכין לב״ל המסדרי׳ זה אינו חדא דאין העדי מסירה והשליח מכוודס להיות ב׳׳ד לקיום הגע ואין נעשין ב״ד בלי רצונם וכוונתם ועוד ליש קלקול גדול כשליח שעשה שליח דצריך לומר השליח שלית ב׳'ד ו)ני גפני ניד כמבואר בש״ע שס סי׳ י״ט אך כגט שלא ע״י שליח שהוא מיד הבעל לאשה בזה יש לפלפל דהרמ״א בסדר הגע וו״ד החליט לחלוט שסידור הגט אין דין אך הב״י באה״ע סוף סי׳ קל״ו מביא גשס תפ״ר דגס כלילה פסול משוס דגט הוא ’ לין ואינו דדן בצילה / והנה האמת הביי חולק בדבר ורל ואיני יודע מה עדן דין לגע ולפ״ו הס נשריס לסדר הגע שלא עיי שליח אך בליין לני«הסס בדבריה ני.יש אחל מגדולי הראווניס ,ראש