Ha- Meʾasef · 1797-01-01 · מחברת ראשונה (1797) · p. [Seite 51]

( מה ) נמתנה ואין מין כו דן תנא' כלל ומר זה הוא כרוי לדעתי (הרי הדנר דומה לאדם שמזכה מתנה לא־ס שלא יצא מפתל! זה ואינו'מזכיר שוס שם מי שיהי׳ אדם הזה,שבוודאי מי שלא יצא זכה ומי שיצא א ן לו זנות נמתנה ההיא / ומעתה אס הני זוגי רבנן יחזיקו בהנאתם שיש להם כל׳ממ נתאם נפש בוודאי הוא חמש בכפם והס רסולין להעיד ממילא הס פשולין לדין דכל הפסול להעיד פסול לדין כמבואר בח״לו סי' ד ס״ט / ומעתה יראי ה׳ ושומרי ממת ׳ צאו וראו הקלקולים שיצא מזה אס הס ישירו מליצה שהמליצה היא פשולה אם הדעיס פשולין לדין נמו שפשקינן בא״הע ס,׳.קש״ט ס״ד חלצה בל איו בג׳ ונמצאו אמד מהס קרוב או פשול חליצתה פפולה! ואל יבהלוני אדם ■לומר'אס כדכייך כן הוא למה זה שתק אניך הגאון זצ״ל ראני המורים ולא מימה נידס / הנה אני מעיד בתורת עדות שאא״מוה־ זצ״ל הכ׳'מ לא ידע מפרטי הדבריס שנאמרו בצוואת רשיק ז"ל ומעולם לא הי׳ הצוואה לנגד <ג*כיו כי לא הי, רוצה להזדקק לדביי הצואה הזאת ני הי׳ נפשו חיה על המצוה רש״ק דל ננל שזלזל בכבוד הני בני שלשה מדינות והי׳ מתנא שלא יהי׳ הבמוייס של בה״מ שלו ממדינת פולין אונגערן מעהין > וכמה פעמים שמעתי ממנו שאם רש״ק הי׳ ממאש במי מדינות אלו הי׳ לו לנתיב שיהי' מי מדיטתפיהס ומכלל הן הי׳ נשמע לאל שלא •הי׳ בני מדינה אחיות והי׳ עושה כדין שבני מדינו תו קזדמץ לבני מדינית 6חרת ולא הי' לו להזכיר שוס מדינה אתית / אך דרך בזיון הי׳ נקל בעיניהם לזלול בני שלש אלה המדינות ולכך הי׳ אח״מוה ז׳׳ל הכ״מ מרחיק את עצמו מעדן צוואתו / ואף הטונות הנאה שנתן מאת 'המרוח יש״ק דל להרב אל׳ד נמה זהו' לנרות להדליק בימים טוניס ומנויה כשן» לתשמישו של הרב כל ימי יזייו של הרב לא קבל ממנו והי׳ ממאן גו ני לא הי׳ רוצה להיות לו עסק בדנרי הצוואה ההיא ולא ראה ולא ידע פיטי הדבריס הנאמרים מ י2!י הי׳ לנגד עיניו והי׳ יודע מה שנאמר בז בכלל ופרט כוודאי לא הי' שוחק והי׳ .מרעיש 1ברעש גזול זהי׳ מוחה בידם ומי שמעיד ואומר ששאלו את אבי הגאו) זצ״ל הנ*מ בדבר זה והתיר צהס שקר הוא מעיד ובוודאי הק״בה עתיד