Ha- Meʾasef · 1797-01-01 · מחברת ראשונה (1797) · p. [Seite 50]

( מד ) רנה / שלישית ילמוד סחוס מן המפורש שהי'אומר כזה הלשון קיין לוזנטר חריטט 4טוויי4ן צ!;דרע דינעטע ולשון 4טוויי4ן הוא בל״א כמו ק״ו נמו כ״ש! והנה על מה שהניא דיכא רכה הם נקראים אפילחנען זה הוא שם כינוי׳ אשר אין אנו יודעים מי נינה להם שם הזה ועל מה הס נקראים כך ני כאמת בלשון דייעש נקראים צוונריןךיטען וכלשון הקודש נקראים בי׳' דינא רכה / ומעתה יוכל האדם. ללמוד ק׳'ו־ מעצמו מה הוא הל׳ש מן אויעריוייטען יאמרו נא לוובריןריט*£ן ישהוא' החמוד מן אוצעצ־יוריסען וכן. כליה הק״ו ימן'אחד דג* דינא זונ1א הנ5 אומר שהוא1 אחד מביא דינא רנה / ומעתה עמדו נא ושפעו במאזני השכל שאין ספקשהמצוה הי׳ מקקיל נס על אחד מני׳י דינא רב? שלא ישכ כתוך נה״מד שלו ואם' נחזור על כל הצדדים לא נמצא זכות על הד תרי רבנן הרב מהר מיכאל ככרך והרב מהו׳ יעקב ג״ב והס יושדס בכ״המ של רש״ק דל שלאן ביושר ואכן מקיר תזעק על שהם דרים ככיח אשר לא זינה להם המצוה וחק אשר דתן להם בכל שבוע לוקחיסישלא"כדין ולמה הדבר 'הדומה לניתן מתנה על תנאי והמקבל לא קיים' התנא' ומחזיק במתנה שלא כדין / והנה בצוואה זו התנאי הוא מבואר נדץ כל תנאי המנואר נא״עה ריש ס'י׳ ל"ח שהוא תנא^ כצול והן קורס ללאו'ותנאי קודם למעשה / אמנלבאמת׳בכאך לא צריך להיות כלל דיני תנאי ני בכאן המצוה הי׳׳דתנה תניא(' אס שלוחיו שסרב וני׳ דעא רכה ואשתו של המצוה המה שלופים שעשה אוחס\ לשלוחיו שם'מה יחקורו אותן הלומדים שישל בביס המדרש שלו ולאיצריךיגי־ כל דיני תנאים כמו שאין'צריך S דין תנאיכפול ועיין 3ב/יש סי׳ ל״ת סק״ז אחר זה מצאת^ מפורש נכ״י א״הע_סי׳ ל״חיב״ש'הר״ן דנל קנאי שהואפיקנה' נגס השליח לא צרייך בי׳ דינא תנאי כלל וכלל וכל׳ אה כנדון' זיז לא שייך לדקדק דין תנאי דדינא תנאי הוא ׳דוקא לאחד שנות{ יותנה לאיש הנוכחי או שמזכירו כשמו ואומר שנותן לו «תצ£ על תנאי נזה צרינין לה ־ות פרעי דיני תנאים / אגל במי שמצוה' שיש־כו הלומדים ככ״המ שלו ואינו מזכיר שמו מי שיהי הלומדים רק שנותן בהם סימן מי שלא יהא לו לנסט בתוךל הנמיינדע א*כ מי שיש לו שירות בקהל על זה לא הי׳ נוונתו״ואינר זונה^ "י י';'v ־' ׳ במתנה r