Ha- Meʾasef
- Journal
- Ha- Meʾasef
- Volume
- כרך השביעי (1797) (1797)
- Issue
- מחברת ראשונה (1797)
- Date
- 1797-01-01
- Page
- [Seite 49] (sequence 49)
- Language
- Hebrew, German
- Belongs to
- journal issue
- OCR quality
- 65% known words query
- IRI
…/9582265-9595700-9595701--2681-9595750- Visual Library
- page viewer of the UB Frankfurt
OCR text
( מג ) הוא עובד ומה יש לה ס שכירות על עבודתן המנסות סמיכות מורינו וחגר שכר ויטין וחליצה / וכדומה הרי מנואר שהס3£נלל דינסט חין דער גמיינדע / נס מלנד נל זה מי ש:ודע ןמניר כלשון דייטש ומורנל מ יודע שכל העמטר ינו;ה בלשון דייטש נשס דינסט חוץ מי שהוא מושל מדינה או שהוא פערדינשט / אבל גונערניאהל רעהטע / אכילאטציאהנש רעהטע לאכדרעהטע $ולים יכולים לכנות גשס דינסט / ועל יפי^רוב מורגל בפורנס לומר (6יך divs *יינכן דעטט פ5ליכט.כ.נג3ליו4ען)!נפרט אצל געלי מלחמה נס היזמנות של השר'צבאי נקרא בשס דינטט כי כולס עוגדיס המלכות נכללות המדינה וסנ״ש אנו ב״י כפופים נעו״ה נגלות מי ירים ראש לומר על עצמו שיש לו 6^ט אס לא מי שיש לו חיריות לכנות אח עצמו כשם צו*ט4וצון’גס אס נלך אחר אומד הדעת של המצוה שהי׳ מקפיד הל כך שלא להיות גבאי צדקה ודיין כוודאי נראה כוונת המצוה הי׳ שאותן הלומדיס ילמדו נהתמדה לש״ש ולא יהי" להם שוס ניטול ופני נדברים אחרים ומעתה נסורה נא ונראה אס הי/ הקפיד על דיין שלא הי' עוסק בדירן כי אס נשעה שלא יום!לא לילה נין, מנחה למעריב וגנאי צדקה ג״כ ניטולו הוא שעה ודעוטוח נשמעה לחשוב חשבונות של גה״כ וא״כ אס על ביטול מיעוט כזה הי׳ מקפיד קל וחומר הדברים על אפילאנטן שיש להס ביטול הרנה יותר ויותר מזה"שיש לדיין ונפרט הרג מהן/. מיכאל בכרך אשר יש לו ענודה היבה 'מביטול הזרה מאול נ<' שלשה הפריק נפתחים לפניו ספרי החיים וספרי המתיס " ובראשון הוא צריך לדרוש אל המתים לחקוי שם המת וסיבות‘, מ4חותו באיזה חוצה ויזת רכל צריך לכתוב הדברים כהווייתן?פנקס / שנית הוא קורא למילדית העבריות. לשאול הילד . יולד לנס אס נן ייס נת הוא לחקור על שס אביו ואמו סנדק ומוהל «שפחה ומשפחה נכתוה וכקריאתה ולישוס הכל בכתב' יושר ולחשוב המילדות / שלישית צייך הוא לפנות ל3ית מתונות; לחקור שם החתן וכלה וכמה ימי שני חייהם ושם . אנוקס ושושבניס ולכתוב בפנקס הזיווג את הכל הוא מוכרת . למשות ומעתה עליו'מועל עבודה רבה ומבעל הרכה מלימודו מי1 יקשה לגו לומר שכוונת המצווה לא הי' על בית דינא' רבה