Ha- Meʾasef · 1797-01-01 · מחברת ראשונה (1797) · p. [Seite 47]

( מא ) להב*א ראי' שדעלו. הקנאי אבל אחר רעיון ליכא לדייו,' גלל לנדון דידן דהא opu הדבר הוא מבואר בכמ״ע סף ס״ק נ״ג דלכך יש חילוק בין תנאי אס תעבה לקנאי אס לא תענה דלעולס מוקמינן הדבר מל חזקתו שנשאר הדנר נמו שהי' מש׳יה צריך להניא ראי׳ שנשתנה הלנר עכ״ל י והנה מרון לידן מודאי נשתנה הדנר והנה עשו מעשה שנפשו אפילאנען ואין ספק על מעשה אסינעשה. שהרי בוודאי כמשה הייעשה רק,.שאין קהוכקיס במשמעות הנער והדנר מבואר בכמה מקומות./ שידנעלהשער על הקובזצה ועל המקבל להניא ראי' אס המשמעות הנער נמו שהוא אומר / ונן ממאר אפילו הינא שהוא מסופק על לשון המחנה י)ס נתנוון למתנה גמורה על המקבל להניח ראי׳ כרו שמיואר גח״מ סי׳ רמ׳׳ו ס׳'ה וזה הוא כלל גדול נדינא שיד. בעל השער על התחתונה / וגס כאן שיש נית ספק אס נתכוון הנותן וקפיד להתנות תנאי וקפיד גס על אפילאגען אס לאו" עליהס להניא ראי׳ ומדי דברי בדין זה ■מצ£תי ממנה גדולה דלעיל גסי׳ פ״ב ס' י׳׳ב כשק המחבר 7אס הלה אומר דשטר נעשה על תנאי אלא שאמר שעדיין לא קייס הלוה תנאו על המלוה להביא ראי׳ והנה לכאורה הוא תמוה למה סחס המחבר כאן ולא מחלק בין תנאי שב ואל תעשה לתנאי קיס ועשה ואמרתי ליישב שבסי׳ רמ״א מיירי המחבר שהמקבל הוא מוחזון, נמתנה ולכך לא מהע צי׳ חזקה בתנאי שב ואל תעשה שמוקמינן, הדבר גמו שהי׳ אבל הנא המלוה בא להוציא מעוח)מהלוה.לא. אליס הך חזקה לאיקמיהדבר נמו׳שהי'.להוציא המעות מהלוה? שהוא מוחזק במעותי' אף בתנאי קוס1עשה ועל המלוה להניא , ראי׳ ולכך לא מחלק המחבר לסי' פ״ב בין תנאי.שב ואל חעשה לתנאי קו״ע ואץ 'להקשות לפ״ז אי מיירי ,בעי׳ רמ״א שהמקבל, הוא מו.חזי4א׳'כ,למה לתנאי קום ועשה על המקבל להביא ראי/ הא הוא מוחזק.במתנתו די״ל לחזקת המקבל לא אלים .והוא , חוקה גרוע הואיל ומודה שבתורת מהנה.על. קנאי נא -לידו" ומתחילה הוא של הנות^א״גיש למנותןחוקת.מרא קמאמשא״ב^ בסי' פ*ב בחזקת הלוה נגועותי' הוא. חוקה‘אלימתא אך.הב״ש^ גא׳׳הע?.סי' .ל״ח ת״.ק,ע׳ מפרש דעת .המחבר בסי׳ רמ׳׳א^ מתנאי שב וא״ת על^הנותן להניא ראי׳ ו^ס לא הניא ראי'^ ‘"*"'המקבל'