Ha- Meʾasef · 1797-01-01 · מחברת ראשונה (1797) · p. [Seite 45]

( לט ) .!M| האדס שמעו לעצת צנוע החוניף אשר אינו רוצה בגדולת אדם הגדול ממנו בתורה ובחכמה ובדעת כי הוא ירא לנפשו אם יתגדל אדם בעל תבונה הגדול ממנו / יוקצין חיותו אשר עיי חלקלקות לשונו וחנופתו הוא ממשיך לבב העם ובאים אצלו לקבל ממנו עצות בדעת ובמרמה גס משלישיס בידו שלישים וכדומה ומכל אלה יש לו הכנסת " ואס יעמוד איש אשר )קמנו עבה ממתנו ויעשה כל וה נחם לנב בלי קשלס גמול בוודאי רעה נגד פניו שיהי' יושב בדד וימס ולא יבא עוד אדם לפר החורף הזה / ומי זוגי רבנן לא הבינו כי במרמה בא האיש הזה ושמעו לעצת נחש הערום מכל / ובזה דנתי אותם לכ״ז ולמה אשכוא אותם אס קוצר השגתם גרמה להס להתיצב נגדי לריב על לא דבר ולמה אנקום לשנוא אותם הלא המה אנושים מחק טבעם להאמין לכל דבר ונלאו מלהשיג ני ציד בפי איש המחרחר ריב וגמרתי• בדעתי לגנוז ההעתק הזה ואמרתי אל לבי שתיק שתיק יהי׳ הדברים לך לבדך ולאיש אחר אל תגלה / והנה נתעוררתי ורעיוני על משכבי סליק שמעתי קול דופק בי ולכי הי׳ אומר לי מה לך נרדם למה תחריש בדבר אשר יוכל להסתעף מני/ אישור יבמה לשו? ואיסור א״א לעלמא בן מי את הלא אתה בן קנאי אתיז במעשה אביך שהי׳ מקנא קנאות ה' צבאות / ולא הי, חס על הונו ונאה הזקות היו לו ע״י קנאתו ובכל זאת הי׳ עומד בצדקתו ועמד בפרץ ועתה דבר שנצטער בו אותו הצדיק יכשיל בו זרעו קום אזור כגבור חלציך וקורא לחכמי עיר ותוצא דבריך ואס האמת בפיך אז הס יהי׳ לך מעיר לעזור ואש טעות הס יזלינךבדרך האמת ויברח טעותך ואס ח׳'ו יכבשו פרהס בקרקע ויניאו פני האנשים האלה אז אתה תנקה מקלליש הזאת / והנה עדיין הי׳ הן ולאו רפי׳ ני הי' קשה עלי לזלזל בכבוד הרמים אך כאשד שקלתי הדברים אמרתי כמקום שיש חילו* השם אין חולקין כבוד לשוס אדם ונתעוררתי על דברי החכם שאמר אוהב אני את מפאלטון ואת אריסטו / אכל האמת איוש מן הכל / ועתה עמדו ושמעו דברי הצוואה אות באות בלי גדעון ותועפ' בלשונו ‘«מש וז״ל בפסוק 2.9 איך ביטע אונד ב5עד.ןי אויך ערט,זיך דאס פאן א^ען 4צעהרטן אין ^יינע לזוייא פונדיליאהן סדודיר היטר וועלכע־פאן אבער ראכינר ^יט לוליהונ4 דערן אני