Ha- Meʾasef · 1797-01-01 · מחברת ראשונה (1797) · p. [Seite 44]

( לדו ) מדרגתו ולפי תפארתו יתברך באוהלו וה׳ יבקר כהינלו / יזכה ללמוד וללמד מתוך הרחבה יפוצו מעיינוהיהס חוצה / כל אחד מה שיעלו בגורלו הלא המה אחי ורעי חכמי ומופלגי תורה עיר ואם בישראל ק״ק פראג יע״א י שמעו נא המורים מ ופלגי חכמי עירי אה פי המדבר אליכם דברים היוצאים מהלב הן המה ממקור נאמן לא יש בל תיגת שנאה ונקמה והיודע ועד יודע שאין בהם מחשנת חוץ אבל התעוררות היראה להציל את בני קהלקינו מקלקול איסור יבמה לשוק ואיסור א״א לעלמא / ועתה ה׳ הי' נא עס פי הוריני את אשר אדבר ויה׳'ר שלא אכשזל בדבר הלכה ח״ו ולא אבוש לעולם * שמעו את דברי ואשפר לכם את המאורע והן הן הדברים אשר אני צריך להודיע הלא ידעתם שאלהיס מצא את מון עבדו נדכיתי ונחליתי עד שע׳'פ עצת הרופא מומחה לרבים הלכתי מחוץ לעיר לאחתיבתי השדה הסמוכים לעסוק ברפואה לשאוב אויר זך ונקי למצוא תרופה למכתי / והנה נאשר הייתי מחוץ לעיר איזה ימיס בא אלי איש אחד ובידו מגלת. סתרים מחותם והנה מענה גפיו שכתב זה נשלח לי מאת אחד מחשובי קהלחינו ושמו לא הוגד לי וכאשר פתחתי וקריקי בו ראיתי בהוא העתק מפנקס של העצה יר״ה מצוואת המנוח ר׳ שמעון קוא זיל ובהשקפה ראשונה המתי כוונת זה המשלח שרוצה לתת חרג בידי לנקום נקמתי מהני תרי רבנן הרב מוה, מיכאל בכרך / והרב מוה׳ יעקב ג״ב אשר הי, בעוכרי זה פעמים שדברו סרה עלי למנוע ממני דנר אשר זכיתי בו פ״פ דין תורה ולהוריד לעפר כבודי וע״י כתב זה הי׳ באמת גידי לנקוס בהם ולגרשם מדירתם ולמנוע מהם חוקם אשר דתן להם מהקרן קיימת של רש״ק ז״ל אך בחפזי אמרתי חלילה לי לאחוז בסבך ה מ דה הגרוע לנקום ולמהר מלעשות מעשה נגד הד קרי רבנן חס לי לורעא 7אבא מלעשות נדבר הזה להיע לאדם אף לשנאי ואס הס המית ׳ נגדי. ועשאו שלא כהוגן וע/׳פ עצתם והראתס הלך איש אחד להקטימי בעיני יושגי הארץ שרי המרינה אע״פנ לא אשיב להם כגמולם ואף גס זאת שאני דן אותם לכף זנות כי לא׳מחוך רע לבב עשו זאת אך מתוך קצות הדעת ומיעוט.הכיתם במי "האדם י