Ha- Meʾasef · 1797-01-01 · מחברת ראשונה (1797) · p. [Seite 40]

( ילב ) מלכו נו /. רייס יסקלו ימשילה לפכיכסר 5 עתה פנו ולמי לה© וה׳ הצליח מ־ננס * * *) ) * מ — ס :* ־ - הי נמס־ יצפנו דעת ׳ ופי אומי מחתה קרובה ״ .c אמי החנם'■: למוד לשונך לאמור : אינו יודע / פ! תתבזה ותאחז — (נינוה דף ד׳ ע״א) * Cc צצה עייו דברי הקנס! חה נעים כי תשמרם נזבכך : לשמרך מלשון מדברת 'גדולות / ולהצילך מדבר תהפוכות " כי 6ס תמאן שמע לקולו / אך תגזור אומר על כל אשר יושם. לפניך ✓ והיה ני •ניאון אליך דבר הקשה;V אשר למראה עיניך לא תוכל לשפיוע עליו מהי / כ♦ ♦פלא ממך / עתה תמש‘, השב לשואציך עוד בדרך האמת / לאמור : פל-אה דעת ממני<* נשגבה לא אוכל לה / יען השכן לא ה׳סי-לת׳עשית כה —?r השיב ולא בדעת / תדני / אך לא רכהשנל / ונקל יהיה לך ביוש ההוא לי־זפאות דניים לא ק המה! למטן לא תבוז ולאז קכלס כשזמך יד לפה * אבל שומע להחכס ־יחכם / בירתם; החרש יחריש * ותהי לו לחכמה ♦ זאת ועוד אחת חסת עף מדברי החכם המדבר : למוד לשונך* לאמי : איני •ודע / ובדרך חכמה תמצא * כי יושם', לפייך דבר למשפע / אשי החכמה ת צו ה את צ עליה / להכחדה' החת לשונו (אס מצד המקלל'ני רחוקה היא ולהלאה מהשגתו / ולא יבין לאישורו : אס מצל המדבר / הירא לדבר את אשר' ׳ עם ' >״־ - ־-■׳-r *׳r!' " . ‘י.יי" ■ ־- *) יכד נא איילי! רלא יגדיר אלהיהתה ׳ אשר שמעתין חיגר למיךאתמי: 3ביא• לשחר פדך בקיאי'החאי!ר רזה לגדרם * ש6צזי נפש• ל־ער! לאה אימי מדני הלנריסלאמ!ה / כ• מה •והיפי למת לרס־זס זאת אך-נח^ זעת• ונתן שייפה בלב•; בשמעי לקח עוי נתת לרם ותדבר כזאת וכזאת וכאשר עינו הלכריס כעיגי t מיהי?כןאי הכיתה לכהגה על ספי h פ ה